יצחק לאור

חמישה שירים

פלגיאט

		לאדם, לדפנה
 
אַחֲרֵי הַלֵּדָה כָּתַבְתְּ 
לִי: "שְׁעוֹת הַשֵּׁנָה דַּוְקָא 
טוֹבוֹת מִקֹּדֶם, כְּמוֹ גַּם שְׁאַר 
הַחַיִּים, זוֹ בֶּאֱמֶת שַׁלְוָה 
גְּדוֹלָה וְאֹשֶׁר גָּדוֹל בְּכָל 
רֶגַע, וַאֲנִי בֵּינְתַיִם רַק 
מִתְקַשָּׁה לְהַאֲמִין שֶׁהוּא 
כָּאן וְשֶׁהוּא נִשְׁאָר", (וַאֲנִי
הֶעֱתַקְתִּי וְהִדְבַּקְתִּי
שֶׁיִּשָּׁאֵר הָרֶגַע 
הַגָּדוֹל הַזֶּה מוּל 
עֵינַי, הֲרֵי לְעוֹלָם 
לֹא הָיִיתִי יָכֹל
לִכְתֹּב אֶת זֶה 
בְּעַצְמִי) 

פרסומים ב"מטעם שירה"