MITAAM SHIRA

חזרה לדף הבית

אמיר מנשהוף

שני שירים

שיר אהבה

הָאוֹר בַּמְּנוֹרָה נִפְסָק לִפְעָמִים.
מַה הִיא רוֹמֶזֶת? שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת לְהִגָּמֵר?
מָחָר בְּדוֹקְטוֹר זוֹל נִשְׁפֹּךְ סַבּוֹן עַל הָרִצְפָּה,
עַל כָּל הַלִּכְלוּכִים הַיְּשָׁנִים. אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת
מִשְּׁלֹמֹה שֶׁיְּתַרְגֵּם אֶת הַמִּלִּים שֶׁל סֶרֶט אֶתְיוֹפִּי
כְּדֵי שֶׁנָּבִין.
אָז נָבִין.

בְּלֶוִינְסְקִי עוֹד מְעַט יַתְחִיל הַלַּיְלָה
וְעַכְשָׁו, מִמּוּל, אִשָּׁה מַצְמִידָה לְמִישֶׁהוּ לֶחִי
וְעוֹבֵד מַתְקִין צִנּוֹר חַשְׁמַל
לַצַּד הַתַּחְתּוֹן שֶׁל גֶּשֶׁר הַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית.
לֶוִינְסְקִי זֶה רְחוֹב מַעֲבָר,
כְּנִיסַת חֵרוּם, עַכְשָׁו תִּשְׁמְעִי
הַכֹּל מַרְעִישׁ
זָז וּמִסְתּוֹבֵב.
עַכְשָׁו תִּשְׁמְעִי אוֹתִי
אוּלַי מָחָר נִתְפַּטֵּר.
כֵּן. מָחָר נִתְפַּטֵּר
וְאָז לֹא נִמְצָא עֲבוֹדָה בִּמְקוֹם.
אוּלַי גַּם נַשְׁאִיר אֶת הַלִּכְלוּכִים הַיְּשָׁנִים.
גַּם נִשְׁתֹּק
גַּם אִם יִשְׁאֲלוּ לָמָּה שָׁתַקְנוּ.
אוּלַי נְקַפֵּל אֶת הַחוֹבֶרֶת
שֶׁל חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
שֶׁהוֹכִיחוּ מָשִׁיחַ
וְנִשְׁמֹר בַּכִּיסִים אֶת מַה שֶׁקִּבַּלְנוּ
מִכֻּלָּם.
גַּם הַקֻּפָּה מְקֻלְקֶלֶת.
שָׁנִים שֶׁל הַזְנָחָה שֶׁל הַקֻּפָּה
כִּי הָאָבָק עִם הַזְּמַן
מִצְטַבֵּר וְעוֹלֶה
וְהוֹרֵס מַעֲרָכוֹת קְטַנּוֹת.

הַשֶּׁמֶשׁ נִשְׁאֶרֶת יָמִים
מִסְתַּכֶּלֶת
יְשִׁירָה וַחֲזָקָה
אֲבָל לֹא מִסְתַּכְּלִים עָלֶיהָ חֲזָרָה.

שיר עזתי

בִּשְׁלוֹשָׁה שְׁלַבִּים מְדֻמָּה
מִלְחָמָה קְרוֹבָה.
בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת
(פֵּרוּרֵי אוֹתִיּוֹת)
בְּחֻלְיוֹת
בְּכֹחוֹת
מִלְחָמָה עַל לוּחַ מָחִיק
סְרוּגָה כְּמוֹ סִימְפוֹנְיָה.

יָדָיו מִתּוֹךְ חֻלְצַת מַדִּים
כַּפּוֹת יָדָיו מִצְּנִיעוּת תְּנוּעָה
פְּעֻלּוֹתֵיהֶן הַמֶּכָנִיּוֹת טֶרֶם עֲשׂוּיוֹת
אֵלֶּה שֶׁמַּקּוֹרָן בְּאִמּוּן וּבְהֶרְגֵּל
מימֵי הַסָּדִיר
יִתְפָּרְצוּ.
עֲיֵפוּת רִעְנְנָה מְקִלָּה עָלָיו
אֶת שְׁעָתוֹ שֶׁל הַמַּחָ"ט לְהַסְבִּיר
כְּאִלּוּ דּוֹאֶגֶת לִשְׁמֹר אֶת הַהִתְרַחֲשׁוּת
בִּיקוּם חֲצִי-חָלוּם.
נִזְכָּר שֶׁעָטְפָה אֶת כַּפּוֹת יָדָיו
בֵּין בַּדִּים וְרַגְלַיִם וְרִפּוּד רַכֶּבֶת
וּפָרְשָׁה מִמֶּנּוּ וְהוֹתִירָה אוֹתוֹ
קַל כְּמוֹ פֶּחָם עַל חוֹל.
הַיּוֹם אֶחָד מִימֵי זִכָּרוֹן צְבוּעֵי תְּכֵלֶת
כְּאִלּוּ נֵצֶר בְּרִיאָה הֵם שֶׁל נִיחוֹחַ מְהֻדַּר דְּגָלִים
כְּאִלּוּ תְּכֵלֶת כָּזֹאת עָטְפָה אֶת אֲנָשֶׁיהָ בִּבְרֵכוֹת.
נִזְכַּר חַיַּל הַמִּלּוּאִים
שֶׁאֵין זֶה נָחוּץ
שֶׁלֹּא בִּקְּשׁוּ זֹאת חֲבֵרָיו –
שֶׁיַּבְחִין בַּצְּבָעִים שֶׁעוֹטְפִים אוֹתוֹ.
הַחַיָּל נוֹגֵס בְּמַאֲפֶה שק"ם
וּבְלֵב שָׁלֵם
בִּידִיעָה פִּקַּחַת
מוֹדֶה כְּלַפֵּי עַצְמוֹ
שֶׁלֹּא יִרְשֹׁם תְּגוּבָה
בְּמִסְתּוֹר עַמּוּדָיו
שֶׁיַּפְסִיק לְהַמְתִּין לַמִּתְרַחֵשׁ
וְלִמְדֹּד חֶזְיוֹנוֹת.