עמוס קושניר

ארבעה שירים

אחר צהרים של יתום

עֵת וִילוֹנוֹת הַבֶּז' גּוֹלְשִׁים אַפַּיִם אַרְצָה
וּכְבָר עָיְפָה יַד שְׂמֹאל מְאוֹד מִטֶּרְצוֹת

בְּקֶרֶן אוֹר קוֹדַחַת עַמּוּד אָבָק רוֹקֵד
כְּמוֹ אַנַבָּפְּטִיסְטְ עַל הַמּוֹקֵד

אָמְנָם שָׁטִיחַ חַם הוּא סוּג שֶׁל אֵם
אֲבָל אָשְׁרוֹ שֶׁל הַיָּתוֹם אֵינוֹ שָׁלֵם

אֵין אֵם אֵין אֵם אֵם אֵם אֵם אֵין אֵם אֵין
אֵין אֵם אֵין אֵם אֵם אֵם אֵם אֵין אֵם אֵין

אוֹיָה! אָשְׁרוֹ שֶׁל הַיָּתוֹם אֵינוֹ שָׁלֵם
גַּם אִם שָׁטִיחַ חַם הוּא סוּג שֶׁל אֵם

כְּמוֹ אַנַבָּפְּטִיסְטְ עַל הַמּוֹקֵד
בְּקֶרֶן אוֹר קוֹדַחַת עַמּוּד אָבָק רוֹקֵד

וּכְבָר עָיְפָה יַד שְׂמֹאל מְאוֹד מִטֶּרְצוֹת
עֵת וִילוֹנוֹת הַבֶּז' גּוֹלְשִׁים אַפַּיִם אַרְצָה

אפּיריון התכלת

מַה רָצִינוּ לִהְיוֹת בְּנֵי אוֹר –
דָּאוֹת אֶל עַל בְּאַפִּרְיוֹן הַתְּכֵלֶת,
חֲבוּקִים בְּחַבְלֵי אוֹר
עוֹטִים שַׂלְמָה שֶׁל אוֹר - 
גַּם אֲנַחְנוּ רָצִינוּ לִהְיוֹת בְּנֵי אוֹר

אוֹי כַּמָּה רָצִינוּ לִהְיוֹת בְּנֵי אוֹר
אַךְ נוֹלַדְנוּ מִבֹּץ וְדָם,
נוֹלַדְנוּ מִבֹּץ וְדָם
קְשׁוּרִים לְאִשָּׁה בְּנֶשֶׁל
נְשִׁיָּה תּשׁוּפנוּ רֹאשׁ
אוֹי נוֹלַדְנוּ מִבֹּץ וְדָם

יוֹהָאן הַזָּקֵן טָעָה
דַּוְקָא בַּסִּיּוּם טָעָה
טעֹה טע¬ֹה טָעָה
טעֹה טָעָה טָעָה:
אוֹתָהּ נָשִׁיּוּת-עַד
לָעַד תִּשְׁאַבֶנוּ מַטָּה
לָעַד מַטָּה מַטָּה
מַטָּה מַטָּה מַטָּה

שָׁם, בְּלֵב מַאְפֵּלִיוֹתֶיהָ,
הִיא תִּתְעַמֵּר בָּנוּ כְּגָלָתֶיאָה

מַטָּה מַטָּה מַטָּה
טָעָה טָעָה טָעָה
 
כִּי הָאָדָם אֵינוֹ צִפּוֹר
וְהָעוֹלָם אֵינוֹ רְצִיָּה
וְהַחַיִּים אֵינָם חֲלוֹם

וְנוֹלַדְנוּ מִבֹּץ וְדָם
אוֹי אוֹי כַּמָּה רָצִינוּ
לִהְיוֹת בְּנֵי אוֹר

הקנאה

מִפִּיךְ לְפִיו דּוֹאוֹת
מִלִּים חַסְרוֹת מַשְׁמָעוּת
כְּמוֹ צִפּוֹרִים גְּדוֹלוֹת לְלֹא צֵל
 
בֵּין רַגְלַיִךְ יוֹנָה פּוֹתָה
כַּנְפֵי שִׁירָאִין סוֹפֶקֶת
אֶל רֹאשׁ הָאִילָנוֹת לְהַגְבִּיהַּ

וְשָׁם הַלְבָנָה בְּנִדָּתָהּ
עַל חֻדֵּי בְּרוֹשִׁים מוּקַעַת
חֲלָבָהּ הַקַּר נִגָּר
אֶל עֲלָטָה שֶׁעֵינָהּ כָּאֵפֶר
וּלְאוֹרָהּ הַכֹּל נִגְלֶה:

כְּמוֹ בַּרְבּוּרִים רָעֵי מֶזֶג
אֶת צַוָּארְכֶם הַשָּׁחֹר תִּטְבֹּלוּ
בַּסּוּג הֲכִי בָּזוּי שֶׁל אֹשֶׁר

תַּם חִזָּיוֹן. סָפוּ מַאֲוַיִּים. אַךְ הַקֶּשֶׁת דְּרוּכָה: 
הַתִּנְשֶׁמֶת וְהַקִּנְאָה
רוֹאוֹת בַּחֲשֵׁכָה

בשנת סימן שאלה (די גאָלדענע פאַווע)

הַלֶּקְסִיקוֹן לְתַרְבּוּת יְהוּדִית שֶׁל מַיזְלִישׁ
שֶׁיָּצָא בְּקִיֶב שֶׁבִּבְרִית הַמּוֹעָצוֹת
מְכַנֶּה אוֹתוֹ אֲבִי הָאוֹפֶּרֶטָה הַיְּהוּדִית,
וְלֹא בִּכְדִי: כִּמְעַט עֶשְׂרִים מַחֲזוֹת,
מֵאוֹת פִּזְמוֹנִים וְדִבְרֵי זַמָּר,
אָהוּב וּמוּשָׁר בְּפִי הָעָם.
נוֹלַד בְּאֶלֶף שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת תִּשְׁעִים וּשְׁמוֹנֶה
וּמֵת בִּשְׁנַת סִימָן שְׁאֵלָה

עֵדוּת שְׁנוּיָה בַּמַּחֲלֹקֶת
שֶׁל אֶחָד, לֵיבֶּל אוּמְגְלִיק, נַגָּר,
בְּסֵפֶר הַזִּכָּרוֹן שֶׁל קְהִלַּת נְיֶלוּבּוֹב
יוֹדַעַת לְסַפֵּר: כָּךְ
הָרְגוּ הָרְשָׁעִים אֶת אִשְׁתּוֹ וְשִׁבְעַת יְלָדָיו נֶגֶד עֵינָיו
וְאַחַר כָּךְ לָקְחוּ אוֹתוֹ 
לְמָקוֹם בִּלְתִּי יָדוּעַ
שָׁם מֵת בִּשְׁנַת סִימָן שְׁאֵלָה:

אִם אֶת עֵינֶיךָ שְׁטוּפוֹת הַדֶּמַע
תַּפְנֶה, אָח יָקָר, אֶל שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת,
שָׁם וַדַּאי תִּרְאֶה חֵץ שֶׁל זָהָב.
לֹא, לֹא, כְּלָל אֵין זוֹ קֶרֶן שֶׁמֶשׁ,
הַמְּבַשֶּׂרֶת עַל יוֹם שֶׁל אֹשֶׁר,
זוֹהִי דּוּכִיפַת שֶׁל פָּז
שֶׁעוֹשָׂה דַּרְכָּהּ  אֵלֶיהַ
מֵהַלֶּהָבוֹת שֶׁחוֹלְלָה אָהֲבָתִי
מִן הָאֵפֶר שֶׁהָיָה לִבִּי

כָּךְ כָּתַב וְכָךְ שָׁרוּ
שׁוּלִיּוֹת חַיָּטִים בְּקוֹלוֹמְיָה וְלֶמְבֶּרְג,
זוֹנוֹת יְהוּדִיּוֹת מִלּוֹדְז' וְעַד וַרְשָׁה
כָּךְ שָׁרוּ וְכָךְ הִשְׁתַּתְּקוּ
בִּשְׁנַת סִימָן שְׁאֵלָה:
 
אַבָּא קָדוֹשׁ, אֲנִי קוֹרֵא בַּסֵּפֶר אֶת הַהַבְטָחָה
שֶׁנָּתַתָּ: מִן הַנָּהָר הַגָּדוֹל וְעַד הַיָּם, תַּחַת
גַּפְנֵנוּ וְתַחַת תְּאֵנָתֵנוּ, אָכֵן
קִיַּמְתָּ אוֹתָהּ בְּחֶלְקָהּ, כְּדַרְכָּם שֶׁל אֵלִים –
הֵנָּה אֲנַחְנוּ דָּא, בֵּין נְהָרוֹת הַדָּם וְיָם הַדְּמָעוֹת,
דָּם וּדְמָעוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם,
אַךְ קַײנע ווײנשטאָק אוּנד קײן פֿײג,
לֹא תְּאֵנָה וְלֹא גֶּפֶן,
לֹא תְּאֵנָה וְאַךְ תַּאֲנִיָּה
תַּאֲנִיָּה וְנֶהִי וָאֳנִיָּה (כָּךְ
בַּתַּרְגּוּם הַיָּפֶה שֶׁל ברל ניימן),
תַּחַת גֶּפֶן – גֶּפֶת
וּסְחִי וְזֶפֶת
כָּאן וְעַכְשָׁו, בִּשְׁנַת סִימַן שְׁאֵלָה