טל אזרד
ארבעה שירים
פגישה שנייה בחוף הים
א. כְּשֶׁהָלַכְנוּ זֶה לְצַד זֶה רָאִיתִי זוּגוֹת הוֹלְכִים לְעֻמָּתֵנוּ וְהֵם בְּמַצָּבִים שׁוֹנִים שֶׁל אַהֲבָה: יֵשׁ זוּגוֹת שֶׁכְּבָר חֲבוּקִים וְיֵשׁ שֶׁכְּבָר מְנֻשָּׁקִים וְיֵשׁ זוּגוֹת שֶׁכְּבָר חָלְצוּ סַנְדְּלֵיהֶם וְנַעֲלֵיהֶם. הַמַּיִם הַחַמִּים קָרְנוּ אֵד לְעֻמָּתֵנוּ וּבְלִטּוּף הַגַּל הָרִאשׁוֹן אֶת הַחוֹל נָסוֹגְנוּ יַחַד לְאָחוֹר, קְצָת לְתוֹכֵנוּ. ב. כֹּה עֲיֵפָה הָיִית וְצָרִיךְ הָיִיתִי לוֹמַר מִלִּים גַּם בִּמְקוֹמֵךְ. וְאָמַרְתִּי מִלִּים עֲגֻלּוֹת וּמְשֻלָּשׁוֹת, יוֹתֵר הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בְּסִימָנֵי הַפִּסּוּק וְהַנִּקּוּד שֶׁיִּהְיוּ גַם בִּשְׁבִילֵךְ. כְּשֶׁהִתְיַשַּׁבְנוּ, סַנְדְּלַיִךְ הַחֲלוּצִים נָחוּ מֵאֲחוֹרַי, לְרֶגַע הִרְגַּשְׁתִּי אַתּ: עָגֹל-עָגֹל וְחָלָק, אֲבָל רוֹגֵשׁ.
*
הִיא מְגָרֶדֶת קְלִפּוֹת לִימוֹן לְתוֹךְ מִשְׁפָּטִים מְקַרְזֶלֶת בְּאֶצְבָּעָהּ צוּף מִלִּים. לְפִיתָתָהּ אַכְזָרִית בִּנְעִימִים, כִּמְעַט וְרֻדָּה. פְּעָמִים הִיא נִתְקַעַת בֵּין הַשִׁנַּיִם עַד לִכְדֵי שְׁלִיחַת אֶצְבַּע. צִלְצָלִים רַבִּים מִדַּי תְקוּעִים בְּגַבָּהּ מְנַסָּה הִיא לְהִתְאַבֵּד עַל חוֹפִים מַעְגָּלִיִּים – לְלֹא צֳרִי. וּפַעַם הָיְתָה בְּמִטָּתִי וְקָרְאָה בַּפִּיתוֹן: אָמְרָה שֶׁאֵינֶנָּה. הִיא רְגִילָה לָנוּם עַל צַלְּחוֹת לַוְיָן אֲדִּירוֹת, בִּשְׁנָתָהּ מְפַעְנַחַת עֲתִידִים מֻצְפָּנִים.
שבוע המודעות לסרטן העור
שְׁבוּעַ הַמּוּדָעוּת לְסַרְטַן הָעוֹר בַּחֲדַר הָרוֹפֵא הַמּוֹרֶה לִי לְהוֹרִיד אֶת הַחֻלְצָה וְלִפְרֹשׂ אֶת יָדַי לַצְּדָדִים (לְהַרְאוֹת עַד כַּמָּה אֲנִי אוֹהֵב). אֲנִי מוֹרֶה לוֹ עַל נְקֻדַּת חֵן אַחַת וְהוּא מְסַמֵּן עַל הַטֹּפֶס הַמְיֻחָד בּוֹ מִישֶׁהוּ צִיֵּר אֶת גּוּפִי בְּקַוִּים כְּלָלִיִּם וְחִלֵּק אוֹתוֹ לְחֲלָקִים (הַמְּקוֹמוֹת בָּהֶם אֲנִי אוֹהֵב). הוּא אוֹמֵר: "צָרִיךְ לַעֲקֹב". אֲנִי מוֹרֶה לוֹ עַל נְקֻדָּה אַחֶרֶת "זֶה לֹא שְׁבוּעַ הָאֶסְתֶּטִיקָה", הוּא מַמְשִׁיךְ, "לֹא צָרִיךְ לְהָסִיר". "אַל תֵּלֵךְ בַּשֶּׁמֶשׁ", אָמַר כְּשֶׁעָמַדְתִּי לָלֶכֶת. (אַל תֹּאהַב יוֹתֵר.)
אחד כל כך
אֲנִי בּוֹחֵר לְבַדִּי אֶת מַלְבּוּשַׁי וּנְעָלַי בַּחֲנֻיּוֹת הַנּוֹרָאוֹת. בַּאֲרוּחוֹת הַלְּבַד אֲנִי קוֹרֵא בְּתָוִיּוֹת אֲרִיזוֹת הַמָזוֹן, אֲחוּז הַשֻׁמָּן הָרָווּי אֲחוּז הַשֻׁמָּן הַבִּלְתִּי-רָווּי, דַל נַתְרָן, דַל אַהֲבָה. מוּל צַג הַמַּחְשֵׁב אֲנִי מְשַׁנֶּה אֶת גָּדְלָן שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת, מוֹסִיף וְגוֹרֵעַ אוֹתִיּוֹת כִּרְצוֹנִי עַכְשָׁיו זֶה 'לֵב'. עַכְשָׁיו זֶה 'לְבַדָּהּ'. אֲנִי מְקַטְלֵג אֶת הַדּוּכִיפַת תַּחַת 'צִפּוֹר' מְמַיֵּן אֶת פֻּחְלְצֵי הַתַּרְמִית וְשַׁעֲווֹת הַזַּמַן, מִתְעַלֵּס עִם תָּגִים שֵׁמִיִּים דּוּ-לְשׁוֹנִיִּים – אוֹצֵר בְּמוּזֵיאוֹן הַלְּבַד. וִילוֹן הַמִּקְלַחַת הָעוֹטֵף אֶת מַעֲרוּמַי מֵאָחוֹר, הוּא הַיָּחִיד הַחוֹשֵׁק בִּי.