יעקב ביטון

עִיוֵת ליברמן, או פרש הבדיל

פָּרַשׁ הַבְּדִיל שֶׁלָּנוּ זוֹלֵל קַוְיָאר כָּל בֹּקֶר
זֵכֶר לַיָּם הַכַּסְפִּי
פָּרַשׁ הַבְּדִיל שׂוֹחֶה בַּיָּם הַכַּסְפִּי הַזֶּה כָּל בֹּקֶר
עִם הַמְּצוֹפִים – לִילְיֶנְבּלוּם וְהָרוֹזֵן דֶּה מַרְקֶר
דָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה
גַּם הַמַּיִם טֶרִיטוֹרְיָאלִים
גַּם הַזֶּבֶל
שִׁטְחֵי הֶפְקֵר שֶהַיַּחֲמוּת גִּיְּסָה מַהֵר לְהוֹן
עַצְמִי

פָּרַשׁ הַבְּדִיל שֶׁלָּנוּ אוֹסֵף יַיִן וְקַיִץ
הוּא כְּבָר יוֹדֵעַ כָּמוֹנוּ, הַפּוֹעֲלִים, עַל הַחֲלֻקָּה –
שְׁמָמָה אוֹ תַּרְבּוּת
וּמִכְוַת הַשֶּׁמֶשׁ הַיָּם תִּיכוֹנִית מְצַוָּה בַּעֲלוּת גַּם מִתַּחַת לָאֲדָמָה.
יֵשׁ זִקָּה טְהוֹרָה בֵּין הַמַּרְתְּפִים
עִנּוּיִים וְיַיִן זוֹ אַחֲוָה גְּדוֹלָה
תְּאוֹמִים
דָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה
גַּם הַבָּרוֹן דֶּה רוֹטְשִׁילְד יָסַד אָז מַחֲנֶה כְּפִיָּה

הַפָּרָשׁ הַמְּדֻשָּׁן שֶׁלָּנוּ קָנָה עוֹד זוּג מַגָּפַיִם
הוּא אוֹהֵב לִדְהֹר בָּאֲדָמָה – הֵרִיחַ תְּצוּרוֹת הַנּוֹף תְּבוּאַת הַשָּׂדוֹת
הַכֹּל מָתוֹק אֶצְלוֹ גַּם הַדִּיוֹקְסִין
מֵתָה לוֹ מָאמָא סוֹבְיֶט וּמָצָא בָּבּוּשְׁקָה קְטַנָּה
לְהָנִיק אוֹתָהּ בִּמְעַט חַרְדָּל

פָּרַשׁ הַבְּדִיל שֶׁלָּנוּ יָשֵׁן בְּפֶה פָּתוּחַ
קְצִינֵי מִשְׁמַר הַכְּנֶסֶת מַלְעִיטִים אוֹתוֹ בָּשָׂר וּמְטַבְּלִים מְעַט בְּחוֹל
כָּכָה הוּא אוֹהֵב, אָסוּר לְבַזְבֵּז זְמַן גַּם הַשֵּׁנָה הִיא זִירָה
וְשָׁם בַּהֲזָיוֹת אֶפְשָׁר לְעַכֵּל אֶת הַכֹּל .

פָּרַשׁ הַבְּדִיל שֶׁלָּנוּ
מַכִּיר עַל פֶּה שׁוּרָה אַחַת שֶׁל פּוּשְׁקִין
גַּם הוּא מְחַכֶּה לְהִכָּנֵס לַהִיסְטוֹרְיָה
בִּשְׁבִיל זֶה
הוּא יִצְטָרֵךְ לַהֲרֹג כּוּשִׁי אַחֵר
וְאָז יִקְרְאוּ פָּסָאז' קָטָן בַּגֵּיהִנֹּם עַל שְׁמוֹ.