כרמית רוזן

שירים חיפאיים

הים של חיפה

הַיָּם שֶׁל חֵיפָה דּוֹמֵם, פְּעוּר
פֶּה כְּמִי שֶׁרָחַץ בְּעַזָּה. אַל תְּבַלְבְּלוּ 
אֶת רַחַשׁ הַגַּלִּים בַּקּוֹל
הַהוֹלֵךְ בָּעוֹלָם, אֵין
זֶה אֶלָּא רִשְׁרוּשׁ נְיָרוֹת מְמֻכָּן 
הָעוֹלֶה מֵהֵיכְלוֹת בָּתֵּי הַמִּשְׁפָּט.

הַקִּרְיָה נֶאֱמָנָה לַמֶּמְשָׁלָה 
בָּעִיר הַתַּחְתִּית וּתְכֹל 
הַמַּיִם אוֹזֵל מִתְּמוּנַת הַנּוֹף
כְּמוֹ חוֹל נָפוֹץ בְּיָד קַלָּה,
מַפִּילָה וּמְקִימָה מִבְנִים מְסַמְּאִים
עַיִן. 

וּבֵין הַבִּנְיָנִים מֵעַל הַחוֹף, מְבַצְבֵּץ רֹאשׁ
רוֹאֶה עַד לְשׁוֹן הַיָּם הָעֲגוּנָה
לַבָּסִיס הַצְּבָאִי הַנִּתְחָב
בְּיַרְכְּתֵי הָעִיר –
זֶהוּ רָאשִׁי, רָאשִׁי הַיָּפֶה
מְשֻׁקָּע בֵּין יָדַי.

ניפגש במרמרה

							"ראש עיריית חיפה, יונה יהב, העביר בימים האחרונים מכתב 
					לשר הביטחון אהוד ברק, ובו הצעה אטרקטיבית: להחרים את הספינה 
					הטורקית, שעדיין לא הוחזרה לטורקים ־ ולהפוך אותה למלון צף. לדבריו, 
					חיפה תהיה האכסניה ההולמת לאוניה זו שתהפוך לסמל בינלאומי לפיוס ולתקווה".
							Ynet 7.8.10
						  
						  
נִפָּגֵשׁ בַּמַּרְמָרָה.
שָׁלוֹם. 
הָאֳנִיָה תַּשִּׁיל 
אֶת כִּתְמֵי הַדָּם, תִּגְלֹל 
שָׁטִיחַ אָדֹם – 
לִכְבוֹדְךָ, לִכְבוֹדִי?
 
נֵצֵא רְחוּצִים מֵחֲדָרִים 
לְהַשְׂכָּרָה, אֶל הַטְּרַקְלִין – 
הַיָּם סוֹפֵג הַכֹּל, נְהַנְהֵן
זֶה לַזֶּה, נוֹשִׁיט
יָדַיִם, אַתָּה וַאֲנִי, יוֹנָה 
 
יָקָר, אֹמַר 
תּוֹדָה עַל הַקֶּרֶן שֶׁהוֹצִיאָה אֶת סִפְרִי
לָאוֹר, נִלְחַץ
וּנְטַלְטֵל. זֵעָה
תִּנְצֹץ בִּפְנֵי שְׁנֵינוּ – 
 
בְּבֶטֶן הָאֳנִיָּה תִּמְתַּח
חַדְרָנִית אֶת הַסְּדִינִים, 
טַבָּח אָנִין יִבְחַשׁ
בַּסִּיר. בַּדֶּלְפֵּק 
פְּקִיד הַקַּבָּלָה יַחְלִיף 
מַדִּים, וִיכַוֵּן 
1.5 מִילְיוֹן אִישׁ לְהִסְתּוֹפֵף עַל
הַסָּפוּן,
עַל הַמַּצְפּוּן
הַבִּלְתִּי נִרְאֶה, הַשָּׁבִיר. 

אורנים

מִמֵּילָא יִבֵּאנוּ אֶתְכֶם לְנוֹף 
זָר לָכֶם, בְּיַד אַחַת עִם לֵאָה גּוֹלְדְּבֶּרְג
מַכִּים שֹׁרֶשׁ נִכְסָף לְאֶרֶץ אַהֲבָה
אַחֶרֶת, לְבָנָה.
שִׁלְדֵי הַפֶּחָם שֶׁלָכֶם הַבֹּקֶר מְסַמְּנִים 
אֶת הַדֶּרֶךְ הַיּוֹצֵאת מִבֵּית-אֹרֶן 
לִשְׂדֵה הַתְּעוּפָה. 

חנוכה, 2010

קַיִץ

הַקַּיִץ הַזֶּה בָּעַר בְּנֵר אֶחָד 
שֶׁל דֶּצֶמְבֶּר עַל הַכַּרְמֶל, 
הִדְלִיק וְהֶחְשִׁיךְ בְּיָמִים בּוֹדְדִים
אֶת הָאָרֶץ כֻּלָּהּ. וְעַכְשָׁו, 
אֶמְצַע יוּלִי, הוּא חַלָּשׁ
כְּמוֹ שָׁכַח,
וַעֲדַיִן לֹא הִזִּיל מִגּוּפֵינוּ טִפָּה 
שֶׁל זֵעָה. 

בַּקַּיִץ הַזֶּה שֶׁשָּׁכַח,
אַתָּה מַצְפִּין דִּבְרֵי אַהֲבָה
בְּלִבְּךָ, וּמִתְכַּסֶּה 
הֵיטֵב. רְסִיסֵי קֶרַח
פְּזוּרִים בַּמִּטָּה, וְהָאֲבַטִּיחַ 
הָאָדֹם מִצְטַנֵּן בַּמְּקָרֵר. 

בַּקַּיִץ הַזֶּה אַתָּה מַמְתִּין 
לַחַגִּים, וַאֲנִי אִתְּךָ. הַיָּמִים נוֹקְבִים
עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. אוֹגוּסְט, 
וְאוֹי, כַּמָּה קַר. הַסְּתָו 
הִקְדִּים וְעָלֵי הַשַּׁלֶּכֶת 
נוֹשְׁרִים בָּעֵצִים הַמְּנֻמָּסִים 
שֶׁל מֶרְכַּז הַכַּרְמֶל. 

הַקַּיִץ הַזֶּה מִתְאָרֵךְ וְהוֹלֵךְ 
וְהוּא כְּבָר חֹרֶף נוֹרָא. הַכַּרְמֶל 
לָבָן בּוֹהֵק, זוֹ מַהֲתַלָּה 
עֲגוּמָה. שֶׁלֶג מַכְבִּיד
עַל הָעֲנָפִים אֲפִלּוּ בָּעִיר הַתַּחְתִּית.
מִזְחָלוֹת מִשְּׁנַת תרפפ"ו 
מִתְאַמְּצוֹת בְּמַעֲלֶה הָהָר
וְאָנוּ מְבוֹסְסִים.

בַּקַּיִץ הַזֶּה רוּחַ לוֹחֵשׁ 
בְּאָזְנַי הַצָּעוֹת 
חֲתֻנָּה, לְחָיַי מַאֲדִימוֹת
בַּקֹּר הַצּוֹרֵב וְכָל עוֹרִי 
כְּוִיָּה, כְּאִלּוּ שָׁכַחְתִּי אוֹתְךָ
בְּחֻפְשַׁת סְקִי עֲנֻגָּה
אָבוּד בֵּין הַפֶּחָמִים 
בִּשְׁוֵיצַרְיָה הַקְטָנָה.

2011