דן אלבו

על המים

א.

 זִכָּרוֹן הַמִּתְעַרְטֵל כְּמוֹ שָׁד בִּמְלוֹא הֲדָרוֹ.

בִּהְיוֹתָהּ לְיָדְךָ  
אַתָּה יָכוֹל לוֹמַר לָהּ בְּקוֹל מִתְפַּנֵּק "אֲהוּבָתִי תְּנִי לִי נְשִׁיקָה פֹּה 
וּנְשִׁיקָה פֹּה", לְמַשֵּׁשׁ בְּפִטְמוֹתֶיהָ בְּרֹךְ 
                                             חֲצִי סִיבוּב לְפֹה וַחֲצִי לְפֹה

לִמְצֹץ לָהּ וְלִמְצֹץ אוֹתָהּ
כִּכְלוֹת הַכֹּל, מְדֻבָּר בַּנֶּפֶשׁ וּבְמֻשָּׂא הַנֶּפֶשׁ
וּבְאֹפֶן פְּרַקְטִי בִּשְׁאֵלוֹת כְּגוֹן: כֹּשֶׁר הַנְּשִׂיאָה שֶׁל הַנֶּפֶשׁ 
טִיב הַדֶּלֶק וְחֹסֶן הַמֻּכְלָלִים בַּמֶּרְכָּב הַנּוֹשֵׂא אֶת חֲלוֹמוֹתֶיהָ 
אֶל הָרְקִיעִים לְהִתְלַחֵשׁ עִם הַנֵּס הַמִּתְפַּתֶּה לְהִתְבַּצֵּר בְּנִפְלְאוֹת הָרוּחַ הַקְטָנָה.


ב.
רֶגַע מְרַפְרֵף עוֹבֵר לְיָדְךָ לִרְאוֹת
מַה נִסְתָּר וּמַה גָּלוּי בְּהֶרֶף אֶחָד שֶׁחוֹלֵף בֵּין מִלָּה לְמִלָּה
וְהָרֶגַע הַהוּא בָּא לָעוֹלָם כְּמִי שֶׁלֹּא בָּא.

ג.
אִם בַּחֶדֶר אֲבַקֵּשׁ מֵעַצְמִי

הַדָּגִים עַל אַדְמָתָהּ הָעֲנֻגָּה מִתְכַּסִּים לְבַד בְּעִתּוֹן. 

בֵּין טִפָּה לְטִפָּה זְרִיחָה כְּחֻלָּה מִתְגַּלְגֶּלֶת עַל הָעֵינַיִם 
וְהַזְּמַן הַזְּמַן, הוֹלֵךְ לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, וְהוּא מִתְקַדֵּשׁ וְהוֹלֵךְ, הוֹלֵךְ 
וּבָא, הוֹלֵךְ וְהוֹלֵךְ מְזָרֵז 
כָּךְ בָּא וְהוֹלֵךְ 

ד.
דָּגִים עוֹגְבִים עַל הַמַּיִם וְהָרֶגַע הַהוּא בָּא לָעוֹלָם

וְיֵשׁ מִלִּים וְיֵשׁ. 

וְיֵשׁ מִלִּים וְיֵשׁ בָּהֶן לַחְלוּחִית לִמְצֹץ אוֹתָן.

ה.

כַּמָּה מַצְחִיק לָדַעַת שֶׁפַּעַם עָבַדְתִּי לָהּ 
שִׁירָה.