בֵּי דָאוֹ

שני שירים

מפה שחורה

עוֹרְבִים קָרִים מְקַבְּצִים לְבַסּוֹף 
אֶת הַלַּיְלָה: מַפָּה שְׁחֹרָה
חָזַרְתִּי – הַדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה
תָּמִיד אֲרֻכָּה מֵהַכְּבִישׁ הַלֹּא נָכוֹן
אֲרֻכָּה מִן הַחַיִּים

אֲנִי נוֹשֵׂא עִמִּי לֵב שֶׁל חֹרֶף
כְּשֶׁמֵּי מַעְיָנוֹת וּגְלוּלוֹת דְּבַשׁ
מִתְגַּבְּשִׁים לְשִׂיחַ הַלַּיְלָה
כְּשֶׁהַזִּכְרוֹנוֹת נוֹבְחִים פֶּרֶא
קֶשֶׁת בֶּעָנָן צָצָה וְנֶעֱלֶמֶת בַּשּׁוּק הַשָּׁחֹר

שַׁלְהֶבֶת הַחַיִּים שֶׁל אָבִי כְּמוֹ אֲפוּנָה
אֲנִי בַּת קוֹלוֹ
 סוֹבֵב פִּנּוֹת לְהַגִּיעַ כְּפִי שֶׁנִּדְבַּרְנוּ
אֲהוּבָה מִפַּעַם מִתְחַבֵּאת בָּרוּחַ
מִתְעַרְבֶּלֶת יַחַד עִם הַמִּכְתָּבִים

בֵּיגִ'ינְג, הַרְשִׁי לִי
לִשְׁתּוֹת יַחַד עִם פָּנָסֵי הָרְחוֹב שֶׁלָּךְ
הַרְשִׁי לִשְׂעַר רָאשִׁי הַלָּבָן לְהַרְאוֹת
אֶת הַדֶּרֶךְ בַּמַּפָּה הַשְּׁחֹרָה
כְּאִלּוּ עִלְעוּל סוּפָה הֵעִיף אוֹתָךְ

אֲנִי עוֹמֵד בַּתּוֹר מְחַכֶּה שֶׁהַחַלּוֹן הַקָּטָן
יִסָּגֵר: הוֹ, הַיָּרֵחַ הַמָּלֵא
חָזַרְתִּי פְּגִישׁוֹת מֵחָדָשׁ
יֵשׁ תָּמִיד פָּחוֹת מִפְּרִידוֹת
רַק פַּעַם אַחַת פָּחוֹת 

תשובות

שִׁפְלוּת הִיא תְּעוּדַת הַמַּעֲבָר שֶׁל הַשְּׁפָלִים, 
אֲצִילוּת הִיא הַכְּתֹבֶת הַחֲקוּקָה עַל קֶבֶר הָאֲצִילִים;
תִּסְתַּכֵּל, בַּשָּׁמַיִם הַמֻּזְהָבִים הָאֵלֶּה,
צָפוֹת מִתְעַקְּלוֹת בָּבוּאוֹת הֲפוּכוֹת שֶׁל מֵתִים.

תְּקוּפַת הַקֶּרַח נִגְמְרָה, 
אָז לָמָּה יֵשׁ קֶרַח בְּכָל מָקוֹם?  
כְּבָר גִּלּוּ אֶת כֵּף הַתִּקְוָה הַטּוֹבָה, 
 אָז לָמָּה בְּיָם הַמָּוֶת אֶלֶף מִפְרָשִׂיּוֹת מִתְחָרוֹת?

בָּאתִי אֶל הָעוֹלָם הַזֶּה,
רַק עִם נְיַר כְּתִיבָה, חֶבֶל וְצֵל גּוּפֵי,
כְּדֵי לְהָבִיא לִפְנֵי הַמִּשְׁפָּט, 
אֶת הַקּוֹלוֹת שֶׁכְּבָר נֶחְרַץ דִּינָם.

אֲנִי אוֹמֵר לְךָ, עוֹלָם!
אֲנִי – לֹא – מַאֲמִין!
גַּם אִם מִתַּחַת לְכַף רַגְלְךָ כְּבָר אֶלֶף שֵׁמוֹת קָרְאוּ עָלֶיךָ תִּגָּר
פָּשׁוּט תַּחְשֹׁב אוֹתִי לַשֵּׁם הָאֶלֶף וְאֶחָד.

אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁהַשָּׁמַיִם כְּחֻלִּים,
אֲנִי לֹא מַאֲמִין בַּהֵדִים שֶׁל הָרַעַם,
אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁהַחֲלוֹמוֹת כּוֹזְבִים,
אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁלַּמָּוֶת אֵין גְּמוּל.

אִם נִגְזַר עַל הַיָּם לִפְרֹץ אֶת גְּבוּלָיו,
שֶׁכָּל מֵימָיו הַמָּרִים יִשָּׁפְכוּ אֶל תּוֹךְ לִבִּי;
אִם נִגְזַר עַל הַיַּבָּשָׁה לִנְסֹק אֶל עַל,
שֶׁבְּנֵי הָאָדָם יִבְחֲרוּ לְקִיּוּמָם שׁוּב פִּסְגָּה.

מַסְלוּלִים חֲדָשִׁים וְכוֹכָבִים זוֹהֲרִים,
נִרְקָמִים עַכְשָׁו עַל הַשָּׁמַיִם הַפְּנוּיִים מִמִּכְשׁוֹל;
אֵלֶּה הִירוֹגְלִיפִים שֶׁל חֲמֶשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה,
אֵלֶּה עֵינֵיהֶם הַנְּעוּצוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים שֶׁעוֹד לֹא נוֹלְדוּ.