| |

דרור כהןשני שיריםלתקוף אותם בשוט מעור של קרנפים
אֶת אֵלֶּה שֶׁשְּׂרוּעִים, וְאֵלֶּה שֶׁרוֹצִים
אֶת אֵלֶּה שֶׁכְּבָר לֹא נֶאֱבָקִים
הַחֲבוּטִים, הַמְּנֻשָּׁלִים
לִתְקֹף אוֹתָם בְּשׁוֹט מֵעוֹר שֶׁל קַרְנַפִּים.
אֶת הַחוֹלִים הַמְּדַמְּמִים
אֶת הַזְּקֵנִים הַמְּבֻזִּים
הָאָקָדֶמָאִים הַגַּסִּים
אֶת אֵלֶּה שֶׁלְּמַטָּה, בַּבִּיבִים.
הַשַּׁרְלָטָנִים הַמַּסְרִיחִים,
אֶת מְסַפְּרֵי הַסִּפּוּרִים
לִתְקֹף אוֹתָם בְּשׁוֹט מֵעוֹר שֶׁל קַרְנַפִּים.
אֶת אֵלּוּ שֶׁיּוֹדְעִים, וּמַטִּיפִים
אֶת אֵלֶּה שֶׁאַף פַּעַם לֹא בּוֹכִים
סַפָּקֵי הַשַּׁעֲשׁוּעִים, הַנָּשִׁיִּים
הָאָקָדֶמָאִים הַגַּסִּים.
אֶת הֶהָמוֹן, הָעֲדָרִים
הַמְּטֻפָּחִים, הַמְּעֻלִּים
לִיצֹר מֵהֶם שׁוֹטִים
לִתְקֹף אוֹתָם בַּשּׁוֹט מֵעוֹר שֶׁל אֲנָשִׁים.
אֶת הַשּׁוֹטִים, הַלּוֹחֲשִׁים
אֶת אֵלֶּה שֶׁתְּשׁוּשִׁים, וּמְיֹאָשִׁים
הָאָקָדֶמָאִים הַגַּסִּים
אֶת אֵלֶּה שֶׁלְּמַטָּה, בַּבִּיבִים.
האיש הכי מכוער
הַבִּיטוּ בִּזְבוּב הַבָּקָר,
זוֹרֵה רַעַל בַּכִּכָּר.
הַשַּׁתְיָן הַמְּפֻכָּח
שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ שׁוּם דָּבָר.
הַבִּיטוּ בִּזְבוּב הַבָּקָר,
מְיַלֵּד פַּגִּים וּנְפָלִים.
כְּלוּם יִרְאֶה הוּא יוֹתֵר מִצִּלְלֵיהֶם?
כְּלוּם יְשַׁחְרֵר הוּא מִכַּבְלֵיהֶם?
הַבִּיטוּ בִּזְבוּב הַבָּקָר,
בַּפִילוֹסוֹף הַמְּכֹעָר
אֵיךְ בָּז הוּא לַהוֹוֶה
וּלְכָל מַה שֶׁנּוֹתַר.
הַבִּיטוּ בִּזְבוּב הַבָּקָר,
בַּגַּנָּן הַמְּטַפֵּחַ אֶת צְמָחָיו.
כְּלוּם פַּרְעוֹשׁ יִקְפֹּץ מֶרְחַק רַגְלָיו?
כְּלוּם יְנַפֵּחַ הוּא דֶּרֶךְ הַפֶּה? (אוֹ דֶּרֶךְ הַתַּחַת?)
הַבִּיטוּ בִּזְבוּב הַבָּקָר,
בֶּחָכָם הַנֶּהֱדָר,
נֶפֶשׁ מְשֻׁסַּעַת הַמְּצַיֶּתֶת לְשָׁדֶיהָ
עַד הַסּוֹף הַמַּר.
הַבִּיטוּ בִּזְבוּב הַבָּקָר,
בַּפִילוֹסוֹף הַמְּכֹעָר
הַשֶּׁמֶשׁ מְסַנְוֶרֶת שְׁתֵּי עֵינָיו
סוּמָא, הַמָּוֶת לוֹ יָקָר. (מִנְחָה לאֶסְקְלֶפּיוּס).
| |