דבורה שטיינהרט
ארבעה שירים
1. שָׁנִים שׁוֹטַטְנוּ
שָׁנִים שׁוֹטַטְנוּ בְּחוֹלוֹת הַמִּהֲמוּהַ שְׁפוּפִים בֵּין דַּבְּשׁוֹת הַמְּעוּמְעָם וְהַמָּהוּהַ לא חוֹלְמִים לַחֲלוֹם מַיִם זוֹרְמִים לא-בִּמְשׂוּרָה עַל גְּמַלְגוּפֵנוּ. וּבְהַאֲהִילֵנוּ עַל עֵינֵינוּ רָאִינוּ גְּבָעוֹת, גְּבָעוֹת כְּמוֹ גִּמְגּוּם. אַךְ יֵשּ אֲשֶּׁר מִבַּעַד לִצְעִיפֵי הַחֹם, עַל אֹפֶק רוֹעֵד נִחַשְׁנוּ רֶכֶס יְרַקְרָק אַף נְדַמֶּה לִשְּמוֹעַ מִתַּחַת לִרְחִישַׁת הַחוֹל מִתַּחַת לִשְּׁרִיקַת הַסִּירוֹקוֹ מִלְמוּל מַיִם מֵרָחוֹק. זֶה בָּא מֵהֶהָרִים וּכְשֶׁנַגִּיעַ -- אֵיךְ דַּגּוּפֵנוּ יְעוּנָג! מִמַפָּלִים יוּמְתָּק בְּעֹמֶק הֶהָרִים עַכְשָׁיו גּוֹאִים הַוָּאדִיּוֹת וַאֲשָּׁדִים מִתְרַסְּסִים לָאֲפִיקִים צוֹעֲנִיִים שָּׁם בְּנֵי-זִימִים מְזַגְזְגִים בֵּין הַזְּרָמִים וְהֶם כֹּל-כָּך וָדָאִיִים צְלוֹפָחִיִים.
2. הִיא עָשְׂתָה כּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר
הִיא עָשְׂתָה כּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר וְהִיא אָמְרָה אֶת זֶה. וּכְשְׁזֶה נִמְשָׁך הִיא הִמְשִׁיכָה לְהַגִּיד , בַּאֲנָחָה בִּזְמַן עָבָר. בַּשָּׁמַיִם נִפְרְשָׂה קֶשֶּׁת הָאֶפְשָׁרוּיוֹת. הֶן תָּקְפוּ אוֹתָה מִשְׂמֹאל וּמִיָּמִין וְהִטְרִידוּ אוֹתָה כְּמוֹ זְבוּבִים הִיא נִפְנְפָה אוֹתָן בִּתְּנוּעוֹת יָדַיִם כְּמוֹ זְבוּב אוֹ כֶּתֶם מוּל הָעֵינַיִם וּכְשְׁזֶה לא נִפְסַק אָז הִיא הִפְסִיקָה לְהִסְתַּכֵּל לַצְּדָדִים וְהָיְתָה כְּמוֹ סוּס חֲסוּם-עֵינַיִם וּכְמוֹ שּׁוֹר בֵּין הַיְּצוּלִים וְהִיא מָשְׁכָה וְהִיא אָמְרָה אֶת זֶה וְכָּכָה הָפְכָה לְסוּס וּלְשוֹר.
3. הָאִשָּׁה עִם הַכֶּתֶם עַל הָרְאִי
הָאִשָּׁה עִם הַכֶּתֶם עַל הָרְאִי בִּקְּשָׁה מֵהָאִישׁ עִם הַצִּפּוֹרִים בָּרֹאש לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קֶבֶר הָאָרִ"י הַקָּדוֹשׁ. "אוּלָי תֵּרֵד הָאֶבֶן מֵהַלֵּב" אָמְרָה בְּרֶגֶש שַּבְרִירִי וְזָעֲקוּ הַמְּקוֹנְנוֹת: "אֵין כֶּתֶם עֲרִירִי וּבַיִת אֵין בּוֹ מֵת מִקֶּטֶב מְרִירִי יִבְרַח דַּיָּן אֱמֶת!" וְיָצְתָה בַּתְקוֹל וְכָתְבָה בִּשְׂפָתוֹן: "הַכֶּתֶם עַל הַקִּיר שֶׁל הָרְאִי מַמְאִיר אַך מִסֶּדֶק בַּכֹּתֶּל הַצֶּדֶק יָאִיר הַצֶּדֶק מִפֶּתֶק בַּסֶּדֶק בְּכֹתֶּל הֶחָזִיר יָאִיר!" וְאָז מֵהַחוֹרִים וְהַקִּנִּים בָּרֹאש גָּחוּ הָאֶפְרוֹחִים וְצִיְּצוּ הַסְפֶּנְתָּעִיר! הַסְפֶּנְתָּעִיר! זֶה סוֹף הַכְּתֹבֶת עַל הַקִּיר.
4. בַּדֶּרֶך לַסּוּפֶּר רָאִיתִי קֶנְטָאוּר
בַּדֶּרֶך לַסּוּפֶּר רָאִיתִי קֶנְטָאוּר הוּא עָמָד עִם עֲגָלָה וְחִכָּה בָּרַמְזוֹר. מַרְאֵהוּ לא הִשְׁאִיר מָקוֹם לְטָעוּת. הָיָה לוֹ אָף יָשָּׁר וְתַּלְתָלִים מְעוּצָבִים חֲזֵהוּ הַשְּׁרִירִי הִזְדַּקֵּר מֵאַפְלוּלִית הָעֲגָלָה כְּמוֹ מִפֶּתַח מְעָרָה וּפָנָיו הַמּוּרָמוֹת אֶל הָאוֹר הָפְכוּ אֶת עֲמוּדֵי הַמֶּתַח הַגָּבוֹהַ לָאֳרָנים מְרַשְּׁרְשִּׁים עַל אִי יְוָנִי. לא הָיָה מָקוֹם לְהִסּוּס. בִּן שְׁנִיָּה בִּזְּרִיקָה מְדוּיֶּקֶת שֶּל הַחוּט הַדָּק וְהֶחָזָק שֶּׁל שְּׁקִיקָתִי הֶעֱבַרְתִּי לוֹ אֶת כּל הָאַחֲרָיוּת. וְהוּקָל לֵי. עַצְמִי הַמְּסוּבָּך לא הִטְרִידָנִי עוֹד.