אלישבע גרינבאום

שני שירים

נפוליאון מבקר את חייליו בשדה הקרב, פברואר 1807

ע"פ ציור של אנטואן ג'ין בארון  גרו 
 (Gros)  Napol?on Sur Le Champs de Bataille D'eylau *


יָדוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר יָרוּם הוֹדוֹ מוּשֶׁטֶת בְּחֶמְלַת אֱלֹהַּ,
הַרְחֵק מֵעַל חַיָּלָיו תָּלוּי בַּשָּׁמַיִם כֶּסֶף מַבָּטוֹ.    
שְׂפָמִים מִזְדַּקְּרִים, עֵינַיִם יוֹצְאוֹת מֵחֹרֵיהֶן לִקְרָאתוֹ -
(עָשָׁן רָחוֹק מִתַּמֵּר מִכְּפָרִים מְטֻשְׁטָשִׁים)
טִפּוֹת דָּם אַחֲרוֹנוֹת מִזְדַּקְּפוֹת בְּעוֹרְקֵי הַחַיָּלִים, סָפֵק 
צָרְפָתִים, סָפֵק לִיטָאִים, מָוֶת הַמְּפַרְפֵּר בִּגְרוֹנָם
אֵינוֹ מַבְחִין  
 
מִתּוֹךְ הַשֶּׁלֶג מוּשָׁטוֹת אֶל עַל יָדַיִם, רוֹעֲדוֹת 
כִּתְרָנִים שֶׁל אֳנִיָּה טְרוּפָה בְּיָם לָבָן. גַּע בָּנוּ, יָרוּם הוֹדוֹ
 (שַׁיְרוֹת פְּלִיטִים, כִּנְמָלִים שְׁחֹרוֹת, זוֹחֲלוֹת 
אֶל קַו הָאֹפֶק)  גַּע בָּנוּ, הַחוֹלִים וְהַפְּצוּעִים וְהַמֵּתִים 
בִּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיךָ, הוֹד רוֹמְמוּתוֹ, מַהֵר, גַּע בִּקְצוֹת
אֶצְבְּעוֹתֵינוּ, שֶׁכְּבָר נוֹגְעוֹת הֵן בְּעוֹלָם אַחֵר  – 

בְּרַחֲמָיו הָאֵינְסוֹפִיִּים נוֹשֵׂא יָרוּם הוֹדוֹ פָּנָיו הַכְּחַלְחַלִּים
כְּלַפֵּי רָקִיעַ. גְּוִיָּה פְּעוּרַת עֵינַיִם סְבוּכָה בְּרַגְלֵי הַסּוּס.
הַסּוּס צוֹנֵף בִּבְעָתָה. אַף רַעַד בְּקוֹלוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר
אֵינוֹ נִשְׁמַע בְּאֶמְרוֹ (וְאוּלַי הָיָה זֶה בִּקְרָב אַחֵר,
שֶׁבּוֹ מֵתוּ אֲלָפִים מֵחַיָּלָיו):  "לוּ כָּל מַלְכֵי עוֹלָם 
הָיוּ רוֹאִים אֶת הַמַּרְאֶה הַזֶּה, לֹא
הָיוּ יוֹצְאִים יוֹתֵר לַמִּלְחָמוֹת." 

סְבִיב לַקֵּיסָר , כְּהִלָּה סְבִיב הַלְּבָנָה, נִצָּבִים הַגֶּנֶרָלִים,
אֲטוּמֵי מַבָּע (הַיּוֹם נֶאֱסַף לְאִטּוֹ אֶל שׁוּלֵי הַתְּמוּנָה,
מַשְׁחִיר בַּשְּׁלוּלִיּוֹת), מִתּוֹךְ כְּחֹל כּוֹבְעֵיהֶם מוּנָפוֹת בָּאוֹן
נוֹצוֹת אַרְגָּמָן, מִתְקַלְּסוֹת בִּשְׁמֵי רֶפֶשׁ. אִם יֵשׁ בָּעוֹלָם
דְּבַר מָה הָפוּךְ מִבּוּשָׁה, הוּא מִסְתַּתֵּר, וַדַּאי
בְּסֶדֶק חִיּוּכָם.   


*  "לאחר מות ארבעים אלף מחייליו בקרב, הכריז הקיסר על תחרות לציור 'שירפא את התבוסה'". מתוך קטלוג מוזיאון הלובר 

בוקר בהרים

רוּחַ חֲזָקָה מְעַרְבֶּלֶת אֵלַי אֶת הַיֶּלֶד 
מִתּוֹךְ חֲבוּרַת נְעוּרִים.  
	
נַעַר נֶחְבָּט בִּי, כְּצִפּוֹר בְּשִׁמְשָׁה נוֹסַעַת,
פּוֹקֵחַ עֵינַיִם שְׁחֹרוֹת מְלֹא אַהֲבָתוֹ.

גֶּבֶר צָעִיר נִפְרַד מְבֹהָל מִגּוּפִי,  
יָדוֹ מַמְשִׁיכָה עוֹד רֶגַע אֶת יָדִי, 

זְרוֹעַ לְתוֹךְ יָד לְתוֹךְ יָד לְתוֹךְ זְרוֹעַ
נְגִיעָה הוֹפֶכֶת לַשְּׁבִיל 

פּוֹרֵשׁ זְרוֹעוֹת לְרֹחַב הַמִּשְׁעוֹל
עָף מְלֹא אֹפֶל אִישׁוֹנָיו עִם הָרוּחַ

גַּבּוֹ מִתְגַּבֵּר, מִתְרַחֵק וְהוֹלֵךְ;
טִפּוֹת, טִפּוֹת, נוֹפֵל אָבִיב עַל פָּנַי.