ליאורה בן יצחק
שני שירים
בכל זאת
הַצְּפִיפוּת מַקְשָׁה בֵּין אֲנָשִׁים מִתְחַכְּכִים בְּדִבּוּר קָטָן. וּכְשֶׁדּוֹרְכִים עָלֶיךָ נִדְחַף הַקּוֹל לָרַגְלַיִם. הֵם לֹא שׁוֹמְעִים אֶת הַכְּאֵב נֶּעֱצָר בְּתִיק הַיָּד. וְדַוְקָא הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא שָׂמִים לֵב אֲלֵיהֶם נִשְׁכָּחִים כְּמוֹ לָלֶכֶת עַל חוֹל הַיָּם מִבְּלִי לְהִתְעַיֵּף וּלְהַקְשִׁיב לַגּוּף הַמְדַבֵּר בְּשָׂפָה עִילֶגֶת. לִלְמֹד לְעַגֵּל קַוִּים וְגוֹנֵי עֹמֶק, בְּצִיּוּר דִיּוּקְנָךְ. פְּרִידוֹת אֵינָן סוֹף פָּסוּק. נוֹתָרִים הָאַרְגָּזִים מֵאָחוֹר עֲמוּסֵי סִפּוּרִים, לְלֹא סִיּוּם
שלט רחוק
בַּצַּד הָאָפֵל שֶׁל הַיָּרֵחַ, אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַיַּלְדָּה שֶׁהִיא אֲנִי בִּכיָּה מִסְתּוֹבֵב אֲנָכִי מִתּוֹךְ גֵּאוֹת הָאוֹקְיָנוֹס, נֶעֱצַר בַּצַּד הַמּוּאָר. קַל לְזַהוֹתָה מַרְכִּיבָה מִשְׁאָלוֹת מֵאָבָק כּוֹכָבִים. "וּלְמִי שֶׁמִּסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרַי: אַחַת שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ, לִי הָאַבָּא הֶחָזָק בָּעוֹלָם"! קוֹלוֹת יְלָדִים מִתְרַחֲקִים וְהָאָרֶץ שׁוּב זָזָה כְּמוֹ פַנְטַזְיָה שֶׁל אָבָק מִתְאַדָּה מִתּוֹךְ הַר גַּעַשׁ רָחוֹק. וְאַתָּה שׁוֹתֵק. מִמָּקוֹם קָרוֹב נוֹגֵעַ - לִפְנֵי/עַכְשָׁו/מָחָר/אַחֲרֵי, "הָעֲיֵפוּת הוֹרֶגֶת", אַתָּה אוֹמֵר. אֲנִי שׁוֹמַעַת כּוֹכָב נוֹפֵל עַל אָרֶץ, מַשְׁאִיר סִימָן. גַּם אִם לֹא מְבִינִים, לַגַּעְגּוּעַ אֵין שָׂפָה.