מטעם שירה

יצחק לאור

חמישה שירים

פלגיאט

		לאדם, לדפנה
 
אַחֲרֵי הַלֵּדָה כָּתַבְתְּ 
לִי: "שְׁעוֹת הַשֵּׁנָה דַּוְקָא 
טוֹבוֹת מִקֹּדֶם, כְּמוֹ גַּם שְׁאַר 
הַחַיִּים, זוֹ בֶּאֱמֶת שַׁלְוָה 
גְּדוֹלָה וְאֹשֶׁר גָּדוֹל בְּכָל 
רֶגַע, וַאֲנִי בֵּינְתַיִם רַק 
מִתְקַשָּׁה לְהַאֲמִין שֶׁהוּא 
כָּאן וְשֶׁהוּא נִשְׁאָר", (וַאֲנִי
הֶעֱתַקְתִּי וְהִדְבַּקְתִּי
שֶׁיִּשָּׁאֵר הָרֶגַע 
הַגָּדוֹל הַזֶּה מוּל 
עֵינַי, הֲרֵי לְעוֹלָם 
לֹא הָיִיתִי יָכֹל
לִכְתֹּב אֶת זֶה 
בְּעַצְמִי) 

גשם

גֶּשֶׁם יוֹרֵד עַל עֲצֵי 
הָאַלּוֹן הַגְּדוֹלִים מִחוּץ 
לְחַלּוֹנִי, עוֹמְדִים רְטֻבִּים 
בְּסַבְלָנוּת שֶׁהָיִיתִי רוֹצֶה 
לִשְׁאֵרִית חַיַּי. בַּחֶדֶר 
בְּרָאהַמְס, בְּמִקְרֶה, וּבְדִידוּתִי 
הַגְּמוּרָה, וּמִי שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב לָהּ 
אֶת הַשִּׁיר הָעַצְבָּנִי הַזֶּה, בֵּין 
הַגֶּשֶׁם בַּחוּץ וְהַמּוּסִיקָה בִּפְנִים. 
יוֹתֵר מִזֶּה אֵין לִי פְּנִים, הַגֶּשֶׁם
הַמּוּסִיקָה, הָאִשָּׁה הָרְחוֹקָה 
-276 

גחלת

בְּסוֹף הַיּוֹם, לִפְנֵי 
הַתְּכֵלֶת שֶׁל עֲלוֹת 
עוֹד יוֹם, כְּמוֹ עִשּׁוּן 
בְּשַׁרְשֶׁרֶת, גַּחֶלֶת מַצִּיתָה 
גַּחֶלֶת, אֲנִי זוֹכֵר אוֹתָךְ גְּדוֹלָה 
מִמִּלּוֹתַיִךְ, גְּדוֹלָה מִשְּׁתִיקָתֵךְ 
הַנּוֹגֶסֶת בִּי בְּסוֹף הַיּוֹם, לִפְנֵי 
עֲלוֹת עוֹד יוֹם, בָּשָׂר וְדָם 
נִשּׂוּאֵי הַיָּמִים שֶׁלֹּא יִהְיוּ
עִבּוּרֵי הָרֶחֶם שֶׁלֹּא יִהְיוּ
נְשִׁיקוֹת הַמֶּלַח שֶׁלֹּא יִהְיוּ
בְּסוֹף הַיּוֹם, לִפְנֵי עֲלוֹת עוֹד 
יוֹם גַּחֶלֶת, קַו שֶׁל תְּכֵלֶת
עוֹד גַּחֶלֶת, עוֹד גַּחֶלֶת

הכֹּל

כְּבָר שָׁעוֹת שֶׁהָעֶרֶב נִגָּר 
מֵאוֹר לְאוֹר וְאֵינוֹ כָּבֵה
הַדְּגָנִיּוֹת מְפַעְפְּעוֹת כָּחֹל 
וְהַכָּחֹל הַזֶּה יָצִיף וְיִגְאֶה 
וְיִטְבַּע הָעוֹלָם עַל קַרְקְעִית 
הַחֲשֵׁכָה, רַק אָז הַזְּמַן יֻשְׁעֶה
וְהַלֵּב מְצַנֵּן אֶת הַגּוּף, שֻׁתָּף 
נֶאֱמָן לְתָאוֹ, לוֹחֵשׁ: אֱסֹף הַכֹּל
הַכֹּל, וְצֵא מָחָר, מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר, קַח 
סֵפֶל שֶׁל תְּכֵלֶת מִן הַשָּׁמַיִם, קַח 
עֲנַף אַשּׁוּחַ מִן הַיַּעַר, קַח אֶשְׁכּוֹל 
אֻכְמָנִיּוֹת זְעִירוֹת, יוֹתֵר מִזֶּה בְּלָאו 
הֲכִי לֹא יִהְיֶה לְךָ, וְהַגּוּף הַלּוֹהֵט 
עונֶה מִתּוֹךְ טִמְטוּם: לֹא, אוֹ 
הַכֹּל אוֹ לֹא כְלוּם.

3 ביולי 2011

אפילוג

		לדפנה כרמלי
כְּשֶׁהֶחְלַטְתִּי שֶׁדַּי, וְסִפַּרְתִּי לָךְ
שֶׁזֶּהוּ, עָיַפְתִּי, שָׁאַלְתְּ אִם כְּתַב 
הָעֵת לֹא יֶחְסַר לִי, אַחְרֵי עֶשְׂרִים 
וּשְׁמוֹנָה רִבְעוֹנִים, שֶׁבַע שָׁנִים
חֲמֶשֶׁת אַלְפֵי עַמּוּדִים, וַאֲנִי, כֵּן
בְּלִי צְנִיעוּת מְיֻתֶּרֶת, מֵשִׁיב לָךְ 
בְּצִטּוּט שֶׁקְסְפִּירִי, כְּמוֹ מְלֻמָּד זָקֵן:
young boys and girls
are level now with men.


התפרסם במטעם 28 -->