לאה פילובסקי

ישמעאל

מוֹרָתִי, כּוֹאֵב לִי מְאֹד
הֲיִי לִי לְאֵם
וְלוּ לְשָׁעָה קַלָּה
וְנֵלֵךְ לְאָן שֶׁיִּשָּׂא אוֹתָנוּ הַפִּגּוּר שֶׁלִּי
מַעֲבָר לְצַוֵּי הַדָּת שֶׁלָּךְ, מֵעֵבֶר לְצִפִּיּוֹתַיִךְ.

בַּשָּׁעָה פַּרְטָנִית זוֹ, שְׁעַת הַחֶסֶד שֶׁהָאֹפֶק הֶחָדָשׁ יַעֲנִיק לָנוּ,
בַּחֲדַר הַמּוֹרִים, מוּל מְשִׂימוֹת שֶׁתַּמְצִיאִי בִּמְיֻחָד לִכְבוֹדִי
אֲזַמְזֵם בְּאָזְנַיִךְ מִמֵּיטַב לְהִיטֵי עַמֵּךְ כִּי אֶת לְהִיטֵי עַמִּי אֵינֶנִּי מַכִּיר 
וְתַגִּידִי לִי הֵרָגַע עַכְשָׁו יִשְׁמָעֵאל וְתַשְׁקִיטִי אֶת פְּחָדַי 
וַאֲדַמֶּה אוֹתָךְ לְהָגָר, לַמְרוֹת מוֹצָאֵךְ, כִּי אִמִּי הָאֲמִתִּית
הֶעֱמִיסָה סַם עַל מֹחִי בְּטֶרֶם נוֹלַדְתִּי, וְגֵרְשָׁה אוֹתִי אַחֵר-כָּךְ
וְאַתְּ מַבִּיטָה בִּי, וּבְעֵינַיִךְ קַבָּלָה.

כּוֹאֵב לָךְ. אַתְּ חֲשׁוּכַת בַּנִּים. אֶהֱיֶה לָךְ לְבֵן לְשָׁעָה קַלָּה.
  

מחכים לך ואת מתמהמהת

אִם לֹא תַגִּיעִי בַּזְּמָן אֲנִי 
עֲלוּלָה לְהַחֲמִיץ אֶת הָאוֹטוֹבּוס 
הָאַחֲרוֹן לַהֵיאָחְזוּת שָׁם יִהְיֶה הַלַּיְלַה
חֶדֶר פָּנוּי
(אִם יַצְלִיחַ לְפַנּוֹת אוֹתוֹ)
וּמִזְרָנִים (מְעוּפָּשִׁים, 
אֲבָל אֶפְשָׁר לְהִסְתַּדֵּר)
אַתְּ מַגִּיעָה.  אֲנִי  הוֹלֶכֶת
לִקְרָאתֵךְ אֲבָל כֻּלָּם
נִדְחָפִים לְפָנַי, אַתְ כְּבָר
לְגַמְרֵי מְכֻסָּה עָפָר וַאֲנִי
מִתכּוֹפֶפֶת אֵלַיִךְ, צוֹעֶקֶת
הָגָר, הָגָר