מטעם שירה

דוד לוין

שלושה־עשר שירים מאדינבורו

צפוף

צָפוּף בִּשְׁמֵי אֶדִינְבּוֹרוֹ.                                                     
הַטּוֹבִים בַּנַּוָּטִים, הָאֲוָזִים וְהַבַּרְבּוּרִים
נוֹעֲצִים כָּנָף, מַדְרִימִים, וּלְמַטָּה מִשְׁתּוֹלֵל
יָרֹק סָמִיךְ בִּשְׁלַל גְּוָנָיו, מִתְמַסֵּר לְאָדֹם וְזָהֹב.               
רוֹצֶה לִזְקֹף רֹאשׁ, אֲנִי הוֹלֵךְ אַחַת לְשָׁבוּעַ לַגַּן
הַבּוֹטָנִי, מִתְיַמֵּר לֶאֱמֹד אֶת הַמֶּרְחָק בֵּין הַגֶּזַע
לַצַּמָּרוֹת. (יֵשׁ לִי חָבֵר שֶׁלֹּא זָקַף רֹאשׁוֹ מֵאָז 1967).
מַה לְךָ שָׁם בְּחוּץ לָאָרֶץ, שָׁאַל אוֹתִי פַּעַם דּוֹדִי
לֹא עוֹשִׂים שָׁם פִּיפִּי?
עוֹשִׂים, דּוֹדִי הַיָּקָר, וְעוֹד אֵיךְ עוֹשִׂים.
מַשְׁתִּינִים לְכָל עֵבֶר. אֲבָל אֵין בָּא וְאוֹמֵר
עַל אִשְׁתִּי, עַל יְלָדַי, עַל בֵּיתִי אַתֶּם מַשְׁתִּינִים.

זה הזמן

זֶה הַזְּמַן לִכְתֹּב עַל אָבִי וְאִמִּי שֶׁבָּאוּ לְפָּלֶשְׂתִּינָה לִמְצֹא אֶת אָשְׁרָם
אָבִי וְאִמִּי שֶׁהִתְגַּעְגְּעוּ כָּל הַיָּמִים לַמָּקוֹם בּוֹ הָיוּ וְאֵלָיו לֹא הִגִּיעוּ
אָבִי שֶׁהָיָה חוֹפֵר בּוֹרוֹת סְפִיגָה לְהַשְׂבִּיעַ רַעֲבוֹנֵנוּ וַאֲנִי מוֹרִיד
בַּדְּלִי אֲרוּחַת צָהֳרַיִם לְהַשְׂבִּיעַ רַעֲבוֹנוֹ, אָבִי וְאִמִּי שֶׁמֵּתוּ
אֶלֶף מִיתוֹת בְּעַל כָּרְחָם, אָבִי וְאִמִּי שֶׁדַּאֲגוֹת פַּרְנָסָה
הָיוּ כָּל הַיָּמִים לַחְמָם, אָבִי וְאִמִּי שֶׁדָּבָר לֹא מְדַבֵּר
עוֹד אֶל לִבָּם, אָבִי וְאִמִּי שֶׁנִּסּוּ בְּכָל כֹּחָם וּמְאוֹדָם.
גַּם אִם אֶמְתַּח מִלִּים עַד לְהִקָּרַע, לֹא יַעֲלֶה בְּיָדִי.
מוּטָב אֵלֵךְ לַפַּרְק, אֶתְבּוֹנֵן בַּאֲנָפָה.                                       
מוּטָב אֶכָּנֵס לַחֲנוּת סְפָרִים יָד שְׁנִיָּה.
מוּטָב אֵלֵךְ לַמּוּזֵאוֹן, אֶתְבּוֹנֵן שׁוּב בַּדְּבָרִים שֶׁעָשׂוּ הַיְּוָנִים לִפְנֵי אַלְפַּיִם שָׁנָה
מוּטָב אֵלֵךְ לַנָּהָר, אֶשְׁאַל כָּל נַעֲרָה שְׁנִיָּה לְאָן פָּנֶיהָ, מִנַּיִן הִיא בָּאָה.
וְאוּלַי אַרְחִיק וְאֶעֱלֶה עַל סְפִינָתוֹ שֶׁל פְרַנְסִיס דְּרֵיק
וְאַחַר כָּךְ חוֹצֵה, אֵלֵךְ לִכְנֵסִיַּת פָּאוּל הַקָּדוֹשׁ. מִשָּׁם                                
לְכִכָּר טְרָפַלְגַּר, לְפִּיקָדִילִי וּלְהוֹלְבּוֹרְן שָׁם (אֵין סָפֵק)
אֵרֵד לַתַּחְתִּית. יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה.

מי יצילנו מרעב, שר המשורר הלאומי

עָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת, אוֹמְרִים.
לֹא הָעֲנִיִּים אוֹמְרִים.
הָעֲנִיִּים אוֹמְרִים: מָוֶת אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִאוּס.
                     מָוֶת אֵינוֹ יוֹדֵעַ חֶרְפָּה.
                     מָוֶת אֵינוֹ יוֹדֵעַ קָלוֹן וּכְלִמָּה.
מָוֶת אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִדְפֹּק רֹאשׁ בַּקִּיר כָּל הַיָּמִים, אוֹמְרִים הָעֲנִיִּים. 
חִלּוּל הַמֵּת, אוֹמְרִים הָעֲנִיִּים, מִי שֶׁאוֹמֵר עָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת. 

דבר לא יוציא אותי מהשלווה

דָּבָר לֹא יוֹצִיא אוֹתִי מֵהַשַּׁלְוָה. חַד וְחָלָק.
אָדוּג דָּגִים, אֲטַפֵּס עַל הָרִים, אֶרְכֹּשׁ כֶּלֶב
אֵשֵׁב בְּבָתֵּי קָפֶה, אֵלֵךְ לְיוֹמִיּוֹת. הַקּוֹלוֹת –
רַק מַשַּׁק כַּנְפֵי הַיּוֹנָה. זוֹ שֶׁעִם עֲלֵה זַיִת חָזְרָה.       
אֲבָל כָּאן נִבְעֲטוּ לַחֲלוֹמִי הַדּוֹדָה פֵיְגֶה
שֶׁטָּבְעוּ בָּהּ סְפָרוֹת בְּכָחֹל שֶׁלֹּא דָּהָה           
עֲשֵׁנָה מִצַּד אִמִּי                                 
וּפִישְׁל עָשֵׁן מִצַּד אָבִי.

מה ביקש לדעת

מַה בִּקֵּשׁ לָדַעַת, שָׂם קָץ לְחָיָיו
אָדָם שֶׁנָּשַׁק רָאשֵׁי הָרִים, הֶחְלִיף דְּבָרִים
עִם מַלְאָכִים, חוֹלֵל עִם עֲנָנִים,
הֵרִים כָּל יוֹם אֶת הַחַיִּים עַל נֵס.
מַה נִדְפַק לוֹ בַּתָּאִים הָאֲפֹרִים.
אִישׁ נַפְשׁוֹ פְּרָחִים, נֶפֶשׁ דְּבוֹרִים
שׁוֹלֵט בָּרְגָשׁוֹת, מוֹשֵׁל בַּמִּלִּים
מַה בִּקֵּשׁ בְּמוֹתוֹ לִשְׁרוֹת                                
מִי שֶׁקָּרַב לַאֲרָיוֹת וּפִילִים, יָדַע רָסֵן                  
עַקְרַבִּים, אָדָם שֶׁכָּל יָמָיו הָיָה בַּחַיִּים
צוֹעֵד קָדִימָה, נָסוֹג אָחוֹר
לֹא מֵנִיחַ לְיָמִים כֵּהִים לַעֲבֹר.      
קָם, לוֹבֵשׁ חֲלִיפַת שַׁבָּת, שׂוֹכֵר
אֶת הַטּוֹב בַּחֲדָרִים בַּיָּקָר בַּמְּלוֹנוֹת
סוֹעֵד כַּהֲלָכָה וּפוֹתֵחַ חַלּוֹן.
וְאִם דִּבֵּר מִדֵּי פַּעַם עַל אוֹשְׁוִיץ
הָרֵי עִם חִיּוּךְ עַל פָּנָיו דִּבֵּר. 

אמא אמרה


אִמָּא אָמְרָה: "עַכְשָׁו נִתְחַבֵּק וְנִתְנַשֵּׁק כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִתְרָאֶה עוֹד לְעוֹלָם".
"הִתְחַבַּקְנוּ וְהִתְנַשַּׁקְנוּ וְלֹא נִתְרָאֶה לְעוֹלָם", אוֹמֶרֶת צִפּוֹרָה.
"סַבָּא אֵין אוֹנִים, סַבְתָּא אֵין אוֹנִים, אַבָּא וְאִמָּא אֵין אוֹנִים וְגַם
מֹשֶׁה'לֶה וְרָחֵל אֵין אוֹנִים", אוֹמֵר שְׁלֹמה.
"מִי שֶׁרָאָה עֵינֵי יֶלֶד תְּלוּיִים בְּעֵינֵי אָבִיו שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹשִׁיעו
מִי שֶׁרָאָה אָב רוֹאֶה עַצְמוֹ בְּעֵינֵי בְּנוֹ וְהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹשִׁיעוֹ
יוֹדֵעַ אוֹת קַיִן מַהוּ," אוֹמֵר זְאֵב.
"זִ'ידִים. בָּאִים, בּוֹכִים וּמְסַפְּרִים סִפּוּרִים", אוֹמֵר טוֹמֶק לְיָאנֶק.

יום ללא עיתון, ללא רדיו וטלוויזיה

בַּיּוֹם הַמֻּשְׁלָם הַזֶּה, יוֹם לְלֹא פְּרוֹזְדּוֹר                 
יוֹם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מְבוּכָה וּמְהוּמָה
יוֹם בּוֹ חֹשֶׁךְ לֹא צָר עַל אוֹר
יוֹם חָתָן כַּלָּה שֶׁאֵין בּוֹ כּוֹס שְׁבוּרָה
יוֹם שֶׁאַף לַיָּחֵף בַּחֲלוֹמוֹת מָקוֹם לְהִשְׂתָּרֵעַ
יוֹם בּוֹ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ עֲרֵבִים זֶה לַזֶּה וְכָךְ
בֵּין שְׁעַת בֹּקֶר מְאֻחֶרֶת לְצָהֳרַיִם קְרֵבִים אֲנַחְנוּ
פּוֹתְחִים שֻׁלְחָן, מוֹזְגִים יַיִן, וּמִינֵי מַאֲפֶה וּגְבִינוֹת
פִּלְפְּלִים וּבְצָלִים וְעוֹד כָּל טוּב הַיָּם הַיַּבָּשָׁה עוֹלִים
וְיוֹרְדִים וּפִרְצִי קוֹלוֹת בְּדִיחָה וּמְשׁוּבָה עַל עוֹר הַתֹּף
גּוֹהֲרִים מְעַרְסְלִים נִבְלָעִים וְשֶׁכְּמוֹתָם מִן הַפִּיּוֹת מִיָּד   
מְמַהֲרִים מְגִיחִים וְיֵשׁ כּוֹרֵךְ זְרוֹעוֹ בְּמָתְנֵי נַעֲרָה וּשְׂפָתָיו  
מַמְתַּקִּים עַל שְׂפָתֶיהָ צָרִים וְזֶה לִשְׂמֹאלוֹ מְלַבֶּה חִכּוּ בַּעֲנָבִים
רוֹדְפִים דֻּבְדְּבָנִים וְאִשָּׁה שֶׁפָּנֶיהָ רָזִים מְשַׁבַּחַת קִשּׁוּאִים עֲשׂוּיִים
בְּצִמּוּקִים וְיֶלֶד סְמוּק בִּרְכַּיִם מִתְחַפֵּשׂ לְעָנָן בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ עֲנָנִים.
לֹא רוֹקְדִים סְבִיב עֵגֶל, לֹא שׁוֹבְרִים דִּבְּרוֹת, הָאֲוִיר נָם וּבִגְדֵיהֶם רַכִּים.
הַכֹּל כִּדְבָרוֹ. עוֹלָם עַל צִירוֹ בִּדְמָמָה סוֹבֵב, גַּם אִוְשַׁת הַיּוֹנָה הַשָּׁבָה מִמַּסָּעָהּ וּזְמוֹרָה בְּפִיהָ.

דברים

דְּבָרִים שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לְעַצְמְךָ הֵם יְקִיצָה.
דְּבָרִים שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לְעַצְמְךָ לֹא יוֹרְדִים מֵהַפַּסִּים.
דְּבָרִים שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לְעַצְמְךָ הֵם הַמְּלַאי וְהַבְּלַאי.
דְּבָרִים שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לְעַצְמְךָ הֵם דַּרְכֵי מְנֻסָּה.
דְּבָרִים שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לְעַצְמְךָ אֵינְךָ אוֹמֵר אֲפִלּוּ לַבּוֹרֵא הַיּוֹדֵעַ כֹּל לִכְאוֹרָה.
שֵׁנָה וְעֵרוּת, מְצָא אֶת הַהֶבְדֵּל, אַתָּה אוֹמֵר לְעַצְמְךָ.
כָּל עוֹד הַסּוּס לִפְנֵי הָעֲגָלָה, הַסּוּס יַגִּיעַ לְפָנֶיךָ, אַתָּה אוֹמֵר לְעַצְמְךָ.
הֲפֹךְ חַיֶּיךָ לְחָמְרֵי הַסָּקָה, אַתָּה אוֹמֵר לְעַצְמְךָ.
תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים אַתָּה שָׁט בֶּחָלָל, אַחַר כָּךְ, חָבוּט שְׁטוּף דָּם יוֹצֵא
וְזוֹעֵק חָמָס.
מַפְרִיד חֲשָׁשׁ מִדְּאָגָה, פַּחַד מֵחֲרָדָה, יַחְלֹף זְמַן עַד שֶׁתִּשְׁמַע אֶת קוֹלוֹ
הַפָּרִיךְ שֶׁל הָעֵשֶׂב תַּחַת מִדְרַךְ רַגְלְךָ, אַתָּה אוֹמֵר לְעַצְמְךָ. 
סְחוֹר סְחוֹר, עוֹבֵר, סְחוֹר סְחוֹר, וְהוֹפּ עוֹבֵר. שס"ה ורמ"ח בִּפְעֻלָּה
אַתָּה אוֹמֵר לְעַצְמְךָ.
אֵיךְ לַהֲפֹךְ חֲלוֹמוֹת לְזִכְרוֹנוֹת. בַּזֶּה כָּל הָעִנְיָן, אַתָּה אוֹמֵר לְעַצְמְךָ.
אַהֲבָה זֶה טֶרוֹר, אַתָּה אוֹמֵר לְעַצְמְךָ.
הַקֶּצֶף בְּכוֹס הַבִּירָה הוּא שֶׁטַח הַהֶפְקֵר, אַתָּה אוֹמֵר לְעַצְמְךָ.
אַהֲבָה זֶה מַה שֶׁאַתָּה מַצְלִיחַ לְהַחְדִּיר לַקִּינָה, אַתָּה אוֹמֵר לְעַצְמְךָ.
סְמֹךְ עַל הַיָּד הַמְּנַפְנֶפֶת לְשָׁלוֹם, הַיָּד הַיּוֹדַעַת מְבוֹאוֹת לִבְּךָ, אַתָּה אוֹמֵר לְעַצְמְךָ.
אַפְשֵׁר לַזִּכָּרוֹן לִהְיוֹת, שֶׁמַּשְׁמָעוֹ חַיִּים, אַתָּה אוֹמֵר לְעַצְמְךָ.
הָרִיק בַּשָּׁלֵם נִמְצָא. רוֹצִים לַחְבֹּט שֶׁיַּחְבְּטוּ, אַתָּה אוֹמֵר לְעַצְמְךָ.  
נִשְׂרְפָה נוּרָה, אַתָּה אוֹמֵר לְעַצְמְךָ.
כָּל עוֹד אַתָּה מַבְחִין בֵּין צִפּוֹר לְחֻלְדָּה, אֵין מָקוֹם לִדְאָגָה.
מִי שֶׁנּוֹלַד עִם האִילְיָאדָה בְּפִיו (בְּכַף רַגְלוֹ) לֹא יַחְסִיר יָמִים לַהֲרוֹת 
אַתָּה אוֹמֵר לְעַצְמְךָ.
הָיִיתָ רוֹצֶה לְמַלֵּא פִּיךָ צְחוֹק, אֲבָל הוּא מָלֵא מַיִם, אַתָּה אוֹמֵר לְעַצְמְךָ.

זיכרונות לחפור בהם

עוֹשֶׂה זִכְרוֹנוֹת קַרְדֹּם לַחְפֹּר בָּהֶם.
דָּבָר לֹא יָבוֹא אֶל הַכְּלָיָה.
גַּם אִם אֵרֵד מֵהַפַּסִּים.
גַּם אִם קַוִּים הָפְכוּ קַוְקַוִּים.
גַּם אִם הַהִבְהוּבִים קָרִים.
אֵיךְ בְּדִיּוּק, אֵינִי יוֹדֵעַ.
בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ מִלִּים גְּדוֹלוֹת עָלַי                                                                              
וּבְכָל זֹאת בִּדְחִילוּ.  בִּרְחִימוּ לָגַעַת אֲנַסֶּה.
עַתָּה עָלַי לַהֲפֹךְ וְלַחְפֹּר.
הַאִם אַגִּיעַ עַד שְׁכוּנַת הַתִּקְוָה?
הַאִם אַרְחִיק עַד פּוֹלִין? אֶרְאֶה אֶת סַבָּא יִשְׂרָאֵל
מֵנִיחַ יָדוֹ עַל כָּתֵף אִמִּי וְאוֹמֵר –           
זֶה שֶׁבָּא עַל שֵׁם סַבָּא דָּוִד יִקָּרֵא.

אומרים בא

אוֹמְרִים  בָּא לָעוֹלָם חָמוּשׁ אֶגְרוֹפִים.
אוֹמְרִים  בַּשָּׁמַיִם דָּלְקוּ קוֹצִים.
אוֹמְרִים  הֵצִיץ, נִפְגַּע וְהִמְשִׁיךְ לְהָצִיץ.
אוֹמְרִים  לֹא הָיָה כָּמוֹהוּ בְּזִהוּי עֻבְדּוֹת.
אוֹמְרִים  הִתְקַשָּׁה בְּעִבּוּד נְתוּנִים.
אוֹמְרִים  מֵעוֹלָם לֹא חָצָה אֶת חוֹמַת צִלּוֹ.
אוֹמְרִים  חִבּוּר וְחִסּוּר, קְשָׁיָיו עִם בְּנוֹת זוּגוֹ.
אוֹמְרִים  עוֹנוֹת הַשָּׁנָה דִּבְּרוּ עַל לִבּוֹ יוֹתֵר מִיּמוֹת הַשָּׁנָה.
אוֹמְרִים  הַשְּׂרִיטָה בּוֹ, לֹא בָּרְאִי.
אוֹמְרִים  קוֹלוֹ גָּבֹהַּ וְרַךְ. אַהֲבָתוֹ, שִׁירָה בַּצִּבּוּר.
אוֹמְרִים  הִתְאַהֵב בִּסְפָרַדִּיָּה מִפְלוֹרֶנְטִין.
אַף לֹא מִלָּה עַל הַגַּג הַנִּפְעָר לָרָקִיעַ  בְּקוֹלְנוֹעַ מוּגְרַבִּי. 
אַף לֹא מִלָּה עַל הַמַּדְרֵגוֹת הַתְּלוּלוֹת
עַל הַמַּעֲקֶה עָלָיו נִסְמַךְ.

אמת שאינה ניתנת

 אֱמֶת שֶׁאֵינָהּ נִתֶּנֶת לְהוֹכָחָה הִיא
שֶׁהָרוּחַ הָעוֹשָׂה שְׁפָטִים בַּיַּמִּים הַצְּלוּלִים
הָרוּחַ הַמּוֹשֶׁכֶת כָּחֹל מֵהַיָּם וּפוֹרַעַת בַּבָּתִּים
הָרוּחַ הַכּוֹתֶשֶׁת גְּבָעוֹת וּמִשְׁתַּלַּחַת בָּעֵצִים 
הָרוּחַ הַמְשַׁלַּחַת עַצְמָהּ בָּאֲנָשִׁים 
הָרוּחַ שֶׁלֹּא יָדְעָה שָׂבְעָה
הָרוּחַ שֶׁאִיְּמָה לִהְיוֹת וְלֹא לַחְדֹּל
הָרוּחַ שֶׁהִפְנְתָה לַנֶּשֶׁר הַזָּהֹב גַּבָּהּ
הָרוּחַ שֶׁבָּאָה בְּסוֹד הַדֶּשֶׁא כְּשֶׁלִּבּוֹ גָּבָה
הָרוּחַ שֶׁשֶּׁבַע רוּחוֹת סוֹבְבוֹת חוֹמָתָהּ
הָרוּחַ שֶׁבִּתְהוֹם הַשָּׁמַיִם בַּחֲשַׁאי פָּרְחָה
הִיא אֲחוֹת הָרוּחַ שֶׁלִּבָּהּ דָּבֵק בַּמְּצוּדָה
הָרוּחַ שֶׁמֵּאָה מִילִין שֶׁקֶט בָּאוּ אֶל קִרְבָּהּ
הָרוּחַ שֶׁלְּעֵינֵי כֹּל רָצְחָה אֶת הַשֵּׁנָה
הָרוּחַ שֶׁאֶלֶף סַכִּינִים בִּתְּרוּ נְשִׁימָתָהּ
הָרוּחַ שֶׁעַל גְּחוֹנָהּ נָפְלָה לְלֹא תְּרוּעָה
הָרוּחַ שֶׁאָבִיהָ אֵל הַקֶּרַח הָיָה לְאֵשׁ קָרָה.

טבעו. עלו באש

אֲחָדִים טָבְעוּ בֵּין נָאפּוֹלִי לְקָאפְּרִי
עָלוּ בָּאֵשׁ בְּלוֹנְדּוֹן
הֻשְׁלְכוּ לְכָל רוּחַ בְּאַמְסְטֶרְדָּם
לֹא כֵן הַשִּׁיר הַזֶּה
שֶׁמָּצָא מִקְלָט, הֵקִים בַּיִת
וְהוּא מְחַלֵּק זְמַנּוֹ עִם כֶּלֶב
מִמּוֹצָא מְעֹרָב הָעוֹנֶה לַשֵּׁם זְהָבִי.
אֵינָם חֲסֵרִים דָּבָר, יִשְׂמְחוּ הַשְּׁנַיִם
לִיצֹר קֶשֶׁר עִם אֲחֵרִים
עַל מְנַת לְהַחְלִיף חֲוָיוֹת
וְאוּלַי אַף לְמַעְלָה מִזֶּה.

חמת חלילים

בַּחֲלוֹמִי אֲנִי בַּמְּצוּדָה.
לוֹבֵשׁ חֻלְצָה כְּחֻלָּה. מִכְנְסֵי חָקִי קְצָרִים.
חוֹבֵשׁ כּוֹבַע טֶמְבֶּל. נוֹעֵל סַנְדָּלִים.                                    
יֵשׁ מִי שֶׁכָּמוֹנִי לְיַד הַחוּמָה הֻצַּב. יֵשׁ מִי בַּצְּרִיחִים
וְיֵשׁ מִי שֶׁלְּיַד הַשְּׁעָרִים נִדְרַשׁ לַעֲמֹד.
זֶה שִׁבְעָה יָמִים הַכּוֹנְנוּת גְּבוֹהָה. אֵין יוֹדֵעַ
מִנַּיִן תָּבוֹא הָרָעָה. בְּמֶרְכַּז הָרְחָבָה דּוּד מַהְבִּיל
הַלַּיְלָה דְּבֵקִים פְּנֵי הַיָּרֵחַ בְּגֶזֶר. אֲפוּנָה וְתַפּוּחֵי אֲדָמָה.
אֵין מִלְּבַדּוֹ קָרֵב לַדּוּד. פְּנֵי כֻּלָּם לַמִּתְרַחֵשׁ לָבוֹא.
עוֹמְדִים עַל מִשְׁמַרְתֵּנוּ אָנוּ שׁוֹאֲלִים כָּל רַחַשׁ לְסִיסְמָה.
"שֵׁנִית מְצָדָה לֹא תִּפֹּל" מְשַׁנְּנִים  בְּלִבֵּנוּ.
"שֵׁנִית מְצָדָה לֹא תִּפֹּל" חוֹזֵר בֵּן צַפְרִיר
אֵין לָנוּ אֶרֶץ אַחֶרֶת.  אוֹמְרִים כֻּלָּנוּ בְּקוֹל.
עִם שַׁחַר יִנָּתֵן הָאוֹת לוֹחֵשׁ בְּאָזְנַי נַגַּן חֵמֶת הַחֲלִילִים.
הַתְרָאוֹת הִגִּיעוּ. הָרוֹמָאִים
וְאוּלַי לֹא הֵם. קְרֵבִים.
פורסם במטעם 12