ליאן-סיגל שובל

שני שירים

עשן

כַּפּוֹת הַיָּדַיִם שְׁלוּבוֹת בְּדִמְמַת קְדוֹשִׁים, מְחַפּוֹת עַל הַמָּוֶת.
אֵלֶּה הַצִּפָּרְנַיִם שֶׁמַּתְרִיסוֹת כְּנֶגֶד לֹבֶן הַבָּשָׂר, זְקִיקֵי הַשֵּׂעָר שֶׁצּוֹמְחִים לְהַכְעִיס.
פַּעַם הָיִיתִי פֶּרַח
שֶׁנּוֹעֵל אֶת רֵיחוֹ
הַיּוֹם אֲנִי עָשָׁן. 
בֵּין עַצְמוֹתַי יֵשׁ סִמְטָאוֹת 
שֶׁלֹּא יִרְאוּ אוֹר יָרֵחַ
בֵּין נְשִׁימוֹתַי גְּדֵלִים עֲשָׂבִים שׁוֹטִים.

תְּנוּעַת אֶגְרוֹף מַפְרִידָה בֵּין שָׁמַיִם לְחוֹל.
רוֹצָה לְשָׁם, 
אֶל הַשָּׂדֶה הַכָּחֹל.

שכינה

טִפּוֹת דָּם אַקְרָאִיּוֹת תָּמִיד מַפְתִּיעוֹת אוֹתִי.
הַחַיִּים מְבַעְבְּעִים מִתַּחַת לָעוֹר 
לֹא מְבַקְּשִׁים לְעַצְמָם אֶלָּא אֶת הַקַּלָּה שֶׁבַּדְּקִירוֹת.
אִם אֶנְשֹׁךְ אֶת שְׂפָתִי הַתַּחְתּוֹנָה, אוּלַי אַרְגִּישׁ אֶת הַשֹּׂבַע הַהוּא.
אֵין לְאָן לְמַהֵר,
חָשׁוּב לְהַקְפִּיד עַל תְּנוּדוֹת עֲדִינוֹת.
הַחֲטָאִים שֶׁלִּי מְדַבְּרִים מִתּוֹךְ שֵׁנָה.
כּוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם הֵם פָאטָה מוֹרְגָּנָה.
בִּשְׁנַת הַחֲלוֹם שֶׁלִּי, אֲנִי פִילְם נוּאָר.