נועם שדות
ציפור הלב
"מִי לֹא פִּרְסֵם אוֹתְךָ?" הִיא שׁוֹאֶלֶת וּמִיָּד יוֹצֵאת לַהֲגַנָּתִי, הַצִּפּוֹר הַקְּטַנָּה שֶׁבַּלֵּב דּוֹאֶגֶת שֶׁשּׁוּב וָשׁוּב, אֲבָל שׁוּב וָשׁוּב, אֶהְיֶה בְּמֶרְכָּז הָעִנְיָנִים. חָלָל עָמֹק אֲנִי מַרְגִּישׁ בַּלֵּב כַּאֲשֶׁר כְּתַב הָעֵת הֶחְלִיט לְפַרְסֵם אֶת הָאוֹיֵב מִסְפָּר 1 שֶׁלִּי וְלֹא אוֹתִי. חָלָל הַמַּעֲמִיק עִם הַזְּמַן וְאֵין תְּרוּפָה לְרַפְּאוֹ רַק כַּדּוּר לָבָן עָגֹל, עִם קְצָת צְבָעִים מִצִּבְעִי הַקֶּשֶׁת, מְעֻטָּר בְּעִטּוּרֵי הַיְּהוּדִים, רַק הוּא יוּכַל לְהוֹצִיאֵנִי מִבְּרוֹךְ זֶה, וְכַדּוּר זֶה אֵינוֹ בְּיָדִי.
חומי
בּוֹא, חוּמִי, בּוֹא קוֹרֵאת לִי אִשְׁתִּי שָׂמָה לִי אֵת הָרֶסֶן בַּפֶּה אֲנִי בָּא הוֹלֵךְ עַל אַרְבַּע בְּצֶבַע שׁוֹקוֹלָד לָבָן מִסְתַּנֵּן לְתוֹךְ נִבְכֵי הַתּוֹדָעָה הַחַקְלָאִית עַכְשָׁו אֲנִי כֶּלֶב חוּמִי כֶּלֶב קָט אֲנִי אֶהְיֶה כֶּלֶב אֲלַקֵּק לֵךְ אֵת הֶרְגֵּל אֶצְבְּעוֹתַיִךְ אַחַת לְאַחַת אֲנִי רוֹצֶה בּוֹנְזו תִּסְפֹּרֶת אַחַת לַחֹדֶשׁ וְסֵפֶר עָלַי גַּם לִי מַגִּיעַ שֶׁיִּכְתְּבוּ אֶת עֲלִילוֹתַי כְּמוֹ לְכָל הַכְּלָבִים הַמְּטֻפָּחִים הַיָּפִים בְּעוֹלָם הוֹלֵךְ וְנֶעֱלַם אֲנִי נִמְתָח כְּמוֹ מַסְטִיק כֶּלֶב בֵּיְגָלֶה חוּם
התפרסם במטעם 28