אורה ניזר
שלושה שירים
תראוני
בְּאֶחָד בְּמַאי נוֹלַדְתִּי בֵּין זְרוֹעוֹת לְבָנוֹת וְחַלּוּק לָבָן בְּעִיר לְבָנָה הָיִיתִי שְׁחוּמָה יוֹתֵר מִשֶּׁצִּפּוּ יוֹתֵר מִשֶּׁיָּכְלוּ לָשֵׂאת הַקּוֹרְאִים לִי כּוּשִׁית וּמְגַלִּים לִי דָּבָר שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי וְאַף שֶׁנִּבַּטְתִּי מִן הַטְּרִיפְּטִיכוֹן הֶחָדָשׁ שֶׁאַבָּא הִתְקִין בָּאַמְבַּטְיָה לֹא יָדַעְתִּי אֶת שְׁחֹרִי בְּשִׂמְלָה לְבָנָה, גֶּשֶׁם פִּתְאוֹם מֵרֵק בָּתִּים שֶׁהִלְבִּינוּ, הִבְהִיק אֶת שְׁחֹרִי
שיר משמר
נוּמָה יֶלֶד בֵּן יָקָר אִמָּאלֶ'ה עַל הַמִּשְׁמָר נֵרֵד יַחְדָּו עַכְשָׁו לַחוֹף אַחֲרֵי הָאֹפֶק יֵשׁ אֵינְסוֹף יָד בְּיָּד בְּתוֹךְ הַיָּם נִתְרחֵק מִן הָעוֹלָם אֵין יָרֵחַ בַּשָּׁמַיִם קְרִירִים וּנְעִימִים הַמַּיִם יוֹתֵר עָמֹק בֹּא נִכָּנֵס הַלַּיְלָה לֹא יִקְרֶה שׁוּם נֵס נוּמָה יֶלֶד בֵּן יָקָר אִמָּאלֶ'ה עַל הַמִּשְׁמָר צַעַד וְעוֹד צָעַד פְּנִימָה נִטְבֹּל יַחְדָּו, אַתָּה וְאִמָּא הַפַּעַם אַל תָּרִים רֹאשְׁךָ אֲנִי הֲרֵי יוֹדַעַת מַה טּוֹב בִּשְׁבִילְךָ הַלַּיְלָה חֹשֶׁךְ אֵין יָרֵחַ עוֹד לְגִימָה מִמֵּי הַמֶּלַח הַיָּם שָׁקֵט עַכְשָׁו עַד אֹפֶק ֹשָקֵט גַּם אֶצְלְךָ הַדֹּפֶק נוּמָה יֶלֶד בֵּן יָקָר אַתָּה עַכְשָׁו שָׁקֵט וְקַר
קו האופק
אֶתְמוֹל אַחַר הַצָּהֱרַיִם יָשַׁבְנוּ מוּל הַיָּם. זַהֲרוּרֵי הָאוֹר בַּמַּיִם סִנְוְרוּ אֶת עֵינֵינוּ. פָּנִינוּ לְאָחוֹר וְרָאִינוּ אֶת סֻכַּת הַמַּצִּיל וְאֶת הַיְּלָדִים מַחְרִיבִים אַרְמוֹנוֹת. אָמַרְתִּי לְךָ, תִּרְאֶה אֵיךְ הַיּוֹם נִסְגָּר, אוֹר הַזָּהָב נוֹשֵׁר. אַתָּה רָאִיתָ אִשָּׁה בְּבִּיקִינִי עַל מַגֶּבֶת, קוֹרֵאת סֵפֶר בַּלָּשִׁי. אַחַר כָּךְ יָדְךָ אָחֲזָה בְּיָדִי וְאָמַרְתָּ – בּוֹאִי, וְרַצְנוּ לַגַּלִּים כְּאִלּוּ אֵין דֶּגֶל אָדֹם, סֻכַּת הַמַּצִּיל רֵיקָה, וְאֵין אֹפֶק – שְׂמֹאלְךָ שׂוֹחָה וִימִינְךָ מְחַבֶּקֶת אֶת פְּחָדַי.