רון אילון
ששה שירים
*
מַשַּׁב הַקֹּר הִזְכִּיר לִי בְּאַחַת אֶת הַבְּדִידוּת שֶׁיֵּשׁ עַמָּהּ קָלוֹן אוּלַי כִּי כְּמוֹתָהּ הוּא שׁוֹמֵט אֶת הַמֵּצַח וּמַגִּיף אֶת הָעֵינַיִם אֶל צוּרָתָם הָרְגִילָה יֵשׁ בּהִתרגלוּת הַזּו מֵעֵין גְווִיעה אִטִּית אֶל מוּל הַנּוֹף עוֹמֵד וּבוֹ הַמְּאוֹרוֹת המַּקְפִּידִים – הֲגַם שֶיוֹם – לִשְׁקֹעַ
נוקטורן מס' 8 ברה במול מז'ור
דָּבָר אֵינוֹ קוֹדֵר יוֹתֵר מִלִּשְׁמֹעַ אֶת הַפְּתָחִים מִתְרַחֲקִים שְׁעַרִים נִפְעָרִים וְזֶה שֶׁבֵּינֵיהֶם אֵין לָדַעַת אֶת טִיבוֹ. לָחוּשׁ אוּלַי. הוּא מְאַיֵּם. שְׁנִיָּה אוּלַי. אֲבָל אֶפְשָׁר בָּהּ לִשְׁכֹּחַ אֶת הַכֹּל
*
הַמְּלַוּוֹת בִּפְסַנְתֵּר הֵן תָּמִיד מְעַשְּׁנוֹת וּשְׁקוּפוֹת הַחַיִּים הֵם כּנִרְאֶה לֹא מָה שֶׁצִּפּוּ וְאֵין כָּל הַפְתָּעָה וְאֵין גּוֹרָל מַבִּיט מֵהַחַלּוֹן
*
בָּאתָ כְּשֶׁלֹּא יָכוֹל הָיָה עוֹד לָבוֹא דָּבָר וְהָיִיתָ לִנְבוּאַת נֶחָמָה. וּכְשֶׁבַּאתָ דָּבָר לֹא הָיָה מִלְבַדְךָ. וְלֹא הָיָה עוֹד פְּנִימָה מִמְּךָ.
ספק
סָפֵק אִם דָּלַק אַךְ בָּעַר עַד כְּלוֹת פְּתִיל הַתְּכֵלֶת הִילוֹת הַקְּדוֹשִׁים הִזהִיבוּ
*
בְּגַב הַמִּפְרָשִׂים הָרוּחַ מֵישִׁירָה חַרְבָּהּ בּבוֹא גַּלֵּי צִלֵּיךָ הַשּׁוֹקְעִים אֶל אֹפֶק שֶׁאֵין בּוֹ שִׁנּוּי אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה גַּם אַחֶרֶת