רונה אשתהר
שלושה שירים
סניור טניס
קְוֻצַּת שִׁעֵר קוֹפְצָנִית דָּגָה מִין בְּעֵינֵי הַתְּכֵלֶת הַמְּרַצְּדוֹת שֶׁלּוֹ, נְסִיךְ הַטֶּנִיס הַבָּדוּי בְּכִרְכַּרְתּוֹ הַבְּדוּיָה, אַרְבַּע לוּלְיָנִיּוֹת מְשַׁמְּשׁוֹת גַּלְגַּלִּים, הַסּוּסִים הַבְּדוּיִים רוֹקְדִים וַלְס עַל הָרְחָבָה הַמְּשֻׁבֶּצֶת שְׁנֵי צְעָדִים קָדִימָה אֶחָד בַּאֲלַכְסוֹן, זֶרֶת מִזְדַּקֶּרֶת, וְהוּא חוֹבֵט בָּהֶם, עִם הָרָקֶטָה הַמְּזֻיֶּפֶת שֶׁלּוֹ. כָּכָה הוּא שׁוֹמֵר עַל הַלּוּלְיָנִית הַחֲבִיבָה עָלָיו מְסֻקְרֶנֶת. מְשַׁגֵּר אוֹתָהּ מֵעַיִן לְעַיִן שׁוּב וְשׁוּב, הִיא רוֹאָה לוֹ בְּלִיטָה בַּמִּכְנָסַיִם וְיוֹדַעַת שֶׁזֶּה לֹא הַכַּדּוּר.
פיצויים
אַבָּא וּבֶן-זוּג שֶׁלּוֹ נָאצִים הֵם נוֹלְדוּ בְּגֶטוֹ וַרְשָׁה. גַּם אִמָּא וַחֲבֵרָה שֶׁלָּהּ נָאצִיּוֹת הֵן נוֹלְדוּ בְּגֶטוֹ אַחֵר. לִפְנֵי שֶׁשָּׁחֲטוּ אוֹתִי, הֵם הִתְעַלְּלוּ בִּי בִּגְלַל זֶה הֵם מְשַׁלְּמִים לִי פִּצּוּיִים. וּמִתְחַלְּקִים. מְרַצִּים אוֹתִי בְּמִשְׁמָרוֹת. הֵם יְשַׁלְּמוּ לִי כָּל הַחַיִּים. עַד הַיְּסוֹד לְלֹא אִחוּרִים. לְרַכֵּךְ אִשּׁוּמִים, גַּם לְעַצְמָם הֵם מְשַׁלְשְׁלִים מַעֲנָקִים, וְאֵין סוֹף לַטִּיּוּלִים, בְּעִקָּר לְאֵירוֹפָּה.
בבוקר בארבע
בַּבֹּקֶר, בְּאַרְבַּע, בָּא שׁוּב הַמָּוֶת הָיָה לוֹ שֵׂעָר עָבֹת כְּמוֹ שֶׁלְּךָ. בַּבֹּקֶר, בְּאַרְבַּע, בָּא שׁוּב הַמָּוֶת וְאָחַז בִּי בְּכֹחַ חַשְׁמַלִּי כָּמוֹךָ. חוֹנֵק בְּלִי גַּעַת מוּל הַפָּנִים בְּלִי מַבָּט, מַרְטִיט לְלֹא זִיעַ מַעֲלֶה בִּי חִיּוּךְ לְלֹא כַּוָּנָה. בְּדִיּוּק כָּמוֹךָ. בַּבֹּקֶר, בְּאַרְבַּע, בָּא שׁוּב הַמָּוֶת שָׁתָה מִכּוֹסְךָ וּבָהָה בְּעַד הַחַלּוֹנוֹת. בַּבֹּקֶר, בְּאַרְבַּע, כְּשֶׁבָּא שׁוּב הַמָּוֶת הֶעֱמַדְתִּי פְּנֵי מֵתָה.