שמעון רוזנברג
מסקנות לא מעשיות מביקור באושוויץ השלווה
קדיש ללא קבר
הִתְגַּדַּל וְהִתְנַשֵּׂא עַל מִרְיָם וּבָלַע אֶת אִמְכֶם לְבִיאָה וְאֶת בִּתְךָ וְאֶת פֶלָה אִמָהּ לֹא הִפְלָה לְמַעֲנִי, לֹא פָּקַד, וְחָנַק אֶת חַנָּה, אִמֵךְ-סָבָתִי, וְזָרָה אֶת לֵיזֵר בֵּן עֶשֶׂר כְּאֵפֶר וְלִשְׁלֹיְמֶה לֹא תְּהֵא שְׁלָמָא וְאֶת חַיִּימְ'קֶה בְּמָוֶתְ'קֶה בִּקְרוֹנוֹ לִחְלֵמְנוֹ הִתְהַדַּר, וְעַל גֵינְשָׁה שִׁבְעִים-וְשִׁבְעָה וְעַל זְגֵירְסְקָה 43/45 לֹא פָּסַח וְהִחְרִיש אֶת תְּפִילַת שִׁמְעוֹן לְמַעַן פֻּרְקָנוֹ בִּזְמַן קָרִיב, וְאֹמַר אָמֵן?
מצווה
אַת תִּהְיִי כִּישׁוּעָה, יְהוּדִיָה שֶלָנוּ, וְכֹהֲנֵךְ הָעֶלְיוֹן יָתִירֵךְ מִכָּל נְדָרַיִךְ. הוּא יִחְדָלֵךְ מִנְשִׁיקוֹת יָדַיִם וְכַפּוֹת רַגְלַיִם, וְעַל הַר גֻּלְגָּלְתֵּךְ כְּצַדִּיק יַפְרִיחַ מִצְחֵךְ בְּקוֹצֵי עֲטַרְתּוֹ וְיִזְרַע בָּךְ כְּתָמָר וְעַל צָמְתֵי רַגְלַיִךְ יִפְסֹק פְּסוּקוֹ. וְאַת – פִּתְחִי לוֹ בִּלְבוּשׁ רוֹמִי, וְיִתְקַע יְתֵדוֹ בְּגַנֵּךְ, בְּבֵיתֵךְ, בְּבִתֵּךְ. אַל תְּכַסִּי חַלּוֹנֵךְ-עֶרְוָתֵךְ, וְהַפְנִי לִחְיֵךְ-תּוֹדָתֵךְ, וְדוֹמִי.
בִּיאָה
אֲנִי אֶהְיֶה יֵשׁוּ הַיְּהוּדִיָה שֶׁלָכֶם, עוֹר לַגּוֹיִים. חַחֵי צְלָבִים נֶאֱחָזִים כְּעֻבְּרֵי-שֶׁרֶץ בְּרַחְמִי – רַחֲמוּ, גּוֹיִים, רַחֶמוּ, וְעָטֶרֶת רֹאשִׁי הַנּוֹשֶׁרֶת קוֹשֶרֶת אֶת רַגְלַי לְמַרְגְּלוֹת מִטּוֹתֵיכֶם. אֲנִי אֶהְיֶה מִנְחַת הַצּוֹבְאִים לְחַסְדֵי שִׁבְטֵיכֶם הַמִּתְפַּקְּדִים לְמַטּוֹתֵיכֶם, כִּי הִנֵּה יָבוֹא מְבַקְּרִי, נֶשֶׁר אֵירוֹפָּה, מְנַקְּרִי בַּשְׁחָלוֹת, כְּשַׁחַל בְּלִי חִיל יַשְׁחִיל בְּפִי אֲחוֹרַי וְזִרְמָתוֹ תִּגְאֶה כִּנְהַר הָרַיְן. עוֹד מְעַט עָלַי גּוּפוֹ יָנוּחַ, כִּי עֵת לָצֵאת אֶל שְׂדֵה הַקְּרָב שֶׁל אֵין-שַׁדַּי.
בַּעֲבֵרָה
הִיא תִּהְיֶה לָנוּ כַּיְּהוּדִיָה לָכֶם. הִיא תִּשָׂא עַל לְחָיֵיְהַ הַשְּׁקוּפוֹת אֶת רַחֲמֵינוּ וּנְשָׁרֵינוּ, הַטְּהוֹרִים בְּבָנֵינוּ. נְשַׁחְרֵרַם מֵעֻלָּם לְשַׁחֵר לְעָלְמָא, נְלַמְּדַּם לִנְסֹק מִזְרוֹעֵנוּ הַנְּטוּיָה, לְבַקְּרָה, לְנַקְּרָה, לְטַהְרָה עַד עֶצֶם, נַשְׁלִיךְ אֶת חֲלוּקֵיהַ מֵעַל מַעֲקֵי הַגְּשָׁרִים שֶׁעַל כָּל הַוִּיסְלוֹת, וְאֶת רֹאשָׁה נִנְעַץ עַל חוֹמוֹתֵינוּ וְנִשְׁטֹף אֶת דָּמָה בְּאַסְלוֹת. בִּשְׂעָרָה – חֲבָלִים, וּבַחֲבִילוֹת בִּטְנָהּ נִקְשֹׁר חֲצוֹצְרוֹת, הֵן לֹא יָרִיעוּ לָה עוֹד.
קָדִיש עַרְבִית
תִּתְגַּדַל וְתִתְרוֹמַם כַּמִּגְדָּלִית, וּמֵעַל לְכָל צָרִיחַ תְּפִילָה תְּסַלְסֵל, עֵת קַסְדָּה לְךָ כֶּתֶר מַלְכוּתֵה וּפֻרְקָנֵה. וְתִתְחַזַק וְתִזְדָקֵף כְּשׁוֹפָר מְשִׁיחֵה וְתִתְקַע עָטֶרֶת שְׂרָפֵיךָ בְּעֶרְוָתִי בְּעַרְבַת מֵעַי, בְּעֵרוּב דָמַי, בַּעֲרֹב יָמַי, בְּעֵירֹם שָׁמַי, בִּשְׁמֵיה רַבָּא, וְתִפְלֹט אַחֲרַי: אָמֵן.פורסם לראשונה במטעם 14