סיגל פרלמן
גבולות המיטה
אֲנִי לֹא אוֹהֶבֶת אֶת הָאִשָּׁה שֶׁנִּהְיֵיתִי וְאוּלַי רַק זוֹ הָיְתָה תָּמִיד מִתַּחַת לָעֲצָמוֹת הַקָּשׁוֹת, לָעוֹר הָרַךְ, שֶׁקֶר הָאַהֲבָה, זְמַן רָב וְאָרֹךְ כִּמְעַט כְּמוֹ כָּל חַיַּי בֶּאֱמֶת הָאַהֲבָה, שָׁפַכְתִּי אֶת נַפְשִׁי לְעֻמָּתְךָ, פִּזְמוֹנִים רַבִּים מִלְּאוּ אֶת נַפְשִׁי כְּאִלּוּ יֵשׁ כָּזֶה דָּבָר אַהֲבָה, וּבַמַּרְאָה לֵב קָשֶׁה וְרַע, אָדֹם, אַכְזָר, אַלִּים, נִהְיֵיתִי מַה, אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אוֹתְךָ, וּמְצַיֶּרֶת רַכֶּבֶת עִם עָשָׁן יוֹצֵא מֵהָאֲרֻבָּה, אַתָּה זוֹכֵר אֶת הַסִּפּוּר הַיָּפֶה שֶׁל אֲחוֹת לִבִּי? אֲנִי לֹא עוֹזֶבֶת אוֹתְךָ, לָבָן כְּמוֹ הַשְׁפְּרָצָה בִּשְׁתֵּי אֲבָחוֹת וְהַפָּנִים הַנִּמְתָּחִים אֶל הָרֶגַע הַמָּהִיר, לְשָׁם הִתְנַקַּזְתִּי, אַחֲרֵי גַּרְעִין הָאֵשׁ זֹאת לֹא אֲנִי, מַה נִהְיֵיתִי: גְּבָרִים, דִּבּוּרִים, נְגִיעוֹת, נְשִׁיקוֹת, אֶצְבָּעוֹת נִדְחָפוֹת, בִּלְשׁוֹנוֹת שׁוֹנוֹת, פִּטְפּוּטִים, שְׁתִיָּה, אֲחִיזָה נְחוּשָׁה בַּמַּרְפֵּק, כַּמָּה הִתְרַחַקְתִּי, הוֹבָלָה, בֶּכִי, שְׁיָרִים שֶׁל אַהֲבָה, הָעוֹר שֶׁלִּי מְגֹרֶה, קוֹדֵחַ, שׂוֹנֵא מַגָּע, נִדְחָסִים אֶל הַקֶּשֶׁת הָרַכָּה שֶׁל חַיֵּי הַמִּשְׁפָּחָה הַמְּדֻמִּים, אֲבָל סְלִיחָה, זֶה רָגִיל, וְלֹא יַלְדוּתִי הַחֲתוּמָה, מִמֶּנָּה לֹא אוּכַל לִבְרֹחַ, מִמֶּנָּה לֹא נוּכַל לִבְרֹחַ, אַתָּה לְבַד וַאֲנִי לְבַד. כָּל אֶחָד וְהָאֵם שֶׁלּוֹ לֹא אֶשְׁאַל מָתַי. אַף פַּעַם לֹא אֶשְׁאַל מָתַי. אִם יִהְיֶה, שֶׁיִּהְיֶה עַכְשָׁו. לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי שׁוֹאֶלֶת, וְגַם זֶה רָגִיל, אַתָּה לֹא עוֹנָה דָּבָר, הֶרֶף עַיִן נָצוּר בְּלִי לוֹמַר דָּבָר, אֶל נְצֹר אֶת הָאַהֲבָה, וַחֲצִי דָבָר, וְדָבָר עַל אַהֲבָה, הַגּוּף נִמְזָג כְּמוֹ מַיִם אֶל כְּלִי, זֹאת הַתְּנוּחָה הָאַחַת, אַתָּה מַכִּיר, סִיבוּבִים מְתֻזְמָנִים הֵיטֵב שֶׁל הַשֵּׁנָה, עִם לְהַכְאִיב, הַלֶּחִי שֶׁלִּי עַל הֶחָזֶה הָרַךְ שֶׁלְּךָ, יְבֹרַךְ הַהֶרְגֵּל הַטּוֹב רַק אָז נוֹפֵל הַגּוּף אֶל תּוֹךְ הַנֶּפֶשׁ, נִשְׁפָּךְ, מַשְׁפְּרִיץ לְכָל עֵבֶר אֲבָל הַגְּבוּלוֹת, זְכֹר זֹאת הֵיטֵב, יַקִּירִי, הֵם הַמִּטָּה
התפרסם במטעם 28