תמר גלעדי

שלושה שירים

*

כָּאן חַם
חַם מְאוֹד
יָשַׁבְתִּי אֶתְמוֹל בְּגַנֵּי לוּכּסֶמְבּוּרְג
שְׁעַת עֶרֶב וַעֲדַיִן אוֹר מָלֵא
עֲנָנָה קַלָּה שֶׁלֹּא הִסְפִּיקָה לְהִמּוֹג רִחֲפָה בַּשָּׁמַיִם הַשְּׁקוּפִים
מַשַּׁב רוּחַ עָדִין הֵנִיעַ אֶת הֶעֱלִים שֶׁהָיוּ כְּבֵדִים וּמַהְבִּילִים
הִבַּטְתִּי לְעֵבֶר כַּדֵּי־הָעֲנָק עֲמוּסֵי הַפְּרָחִים
יָדַעְתִּי
כָּל זֶה יִגָּמֵר
רַחַשׁ הַצְּעָדִים דֶּשֶׁא גָּזוּם בַּקְּפִידָה הָאַרְמוֹן לֹבֶן הָעֲנָנָה כִּסְּאוֹת הַבַּרְזֶל פְּסָלִים שׁוֹמְרֵי הָאַרְמוֹן

*

מַסְמְרִים נָשְׁרוּ מֵעֵינַי
יָדַי חָפְנוּ אוֹתָם
דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה
עָלַי לָלֶכֶת
חֶבֶל שֶׁנִּגְרַר הִדֵּק אֲחִיזָתוֹ
יָדַי הָדְפוּ קִיר
צְוָחָה שִׁתְּקָהּ אוֹתִי

*

זֶה כְּבָר בָּרוּר
הָעֵץ הַהוּא הִכָּה בִּי שֹׁרֶשׁ
אִם מֵרָאשִׁי יִפְלוּ מַחֲטֵי אֹרֶן לֹא אֶתְפַּלֵּא
יָדַי יוּנְפוּ כְּמוֹ עֲנָפִים
רַגְלַי יִנָּעֲצוּ בָּאֲדָמָה
סָחַבְתִּי אוֹתוֹ אִתִּי
נוֹסֵעַ סָמוּי
הוּא פֹּה