יונתן סואן

שיר הגנבים (אשר לאִיזִי)

שִׁיר הַגַּנָּבִים הוּא לַעֲשׂוֹת פִּתְקָה בְּאֶבֶן קֶלַע וּלְהִיָּרוֹת 
אֶל הַמּוֹסָד הַבָּא:
אֲנִי מַכִּיר מִשָּׁם אֶת הַסּוֹרֵג!
אֲנִי מַכִּיר שָׁם אֶת הַכֶּלֶב!
וְהַאִם אֲחִי הַקְּלֶפְּטוֹמָן עוֹדֶנּוּ?
הַאִם עוֹדֶנּוּ מוּכָן לַמַּהְפֵּכָה? 
אָמוּן עַל הָאֵמוּן הַזֶּה שֶׁאֵין לְעָרְבוֹ בְּחוֹזֶה הַשָּׂכָר: 
לֹא לְהִתְפַּטֵּר לְעוֹלָם וְלֹא וָלֹא
לְהִתְפַּקֵּר בִּפְנִים לַעֲבוֹדָתָהּ שֶׁל כִּתַּת הַיּוֹרִים.
אִם אֶקְלַע הַפַּעַם– עֲשֵׂה שֶׁאֶקְלַע הַפַּעַם– 
הָכֵן בִּשְׁבִילִי אֶת הָעַיִן הַחוּמָה;
הַתַּחְתִּית. 
וּבִלְתִּי אִם אֶקְלַע, אִיזִי–
אַתָּה אֵינֶנּוּ.
  

תנאי אפשרות

אַל תִּתְעַסְּקוּ עִם מְשׁוֹרֵר הַמַּהְפֵּכָה. 
אַתֶּם צוֹחֲקִים לוֹ עַל הַהִתְלַהֲבוּת וְעוֹד יוֹתֵר 
עַל כָּךְ שֶׁאֵין לוֹ רֶקַע בְּמָוֶת
וְשֶׁהוּא דַּוְקָא בֵּן-טוֹבִים וְהוּא דַּוְקָא יָפֶה וְעוֹמֵד 
עַל שְׁתֵּי רַגְלַיִם טוֹבוֹת –
אָז אַתֶּם רוֹצִים אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ-כְּלָל מֵת אֲבָל הוּא חַי.
אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁהוּא כּוֹתֵב עַל פּוֹלִיטִיקָה 
אֲבָל הוּא וְעוֹד אֵיךְ כּוֹתֵב עַכְשָׁו 
וְאַתֶּם צוֹחֲקִים לוֹ שֶׁהוּא אֵינֶנּוּ אוֹרְיָן בְּמָוֶת 
אֲבָל הוּא וְעוֹד אֵיךְ מְשׁוֹרֵר הַמָּוֶת.
אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁהוּא צָרִיךְ הָיָה 
נִסָּיוֹן אֲבָל הוּא חַי.
אַתֶּם צוֹחֲקִים עַל הַמַּהְפֵּכָה כִּי אַתֶּם, הַהוֹרִים שֶׁלָּכֶם 
עָשׂוּ אֶתְכֶם בַּיָּדַיִם, אַתֶּם
סְבוּרִים שֶׁמְּדֻבָּר בִּזְבֶּנְג וְגָמַרְנוּ 
אוֹ "כָּל אַפּוֹרִיָה הִיא בָּרִיקָדָה" וְאָז מִלְחָמָה.
אָז אַתֶּם אִידְיוֹטִים וּמֵתִים. אֲבָל אַתֶּם חַיִּים!
אָז תּוֹךְ כְּדֵי אַתֶּם צוֹחֲקִים עַל הַחַיִּים בְּיוֹתֵר 
וְעוֹזְרִים בְּמַה שֶׁאֶפְשָׁר לִמְחֻסָּרִים אַתֶּם
רוֹפְאִים לְמַעַן זְכֻיּוֹת אָדָם אֲבָל אַתֶּם חָארוֹת 
כִּי אַתֶּם אוֹהֲבִים רַק מִסְכֵּנִים וְגוֹסְסִים.
אֲבָל הוּא מוּכָן גַּם לְשׂוֹרֵר לְחָארוֹת מֵתוֹת.
אָז אַתֶּם מְשַׁכְנְעִים אוֹתוֹ שֶׁיֵּרָגַע כִּי אַתֶּם 
בְּסַךְ הַכֹּל, וְגַם כֵּן בְּסֵתֶר לִבּוֹ הוּא אוֹהֵב אֶתְכֶם
וּפוֹשְׁטִים לוֹ אֶת הַחֲגוֹרָה וּמְחַבְּקִים אוֹתוֹ חָזָק 
לְחֵיקְכֶם וּמְלַטְּפִים לוֹ אֶת הָרֹאשׁ 
אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁהוּא מֻכְרָח לְהִתְ (?) –
אֲבָל אָז הוּא בּוֹעֵט לָכֶם בַּפַּרְצוּף חָזָק!
אַתֶּם אֵינְכֶם מַאֲמִינִים וּפִעוּרֵי פֶּה 
אֲבָל פִּתְאוֹם זֶה בָּא וְהוּא פּוֹשֵׁט גַּם אֶת הַמִּכְנָסַיִם  
וְעוֹלֶה עַל הַפַּרְצוּף שֶׁלָּכֶם עִם חֹם יְרֵכָיו לְלַשְׁלֵשׁ 
לְפִיכֶם צְרוֹר מַגְעִיל, בְּהִתְלַהֲבוּת 
אַתֶּם אֵינְכֶם מַאֲמִינִים אֲבָל זֶה בָּא!
הוּא מַכֶּה אֶתְכֶם בְּכָל הַבָּא לַיָּד וּמְחַלֵּל אֶת הַצְּפַרְדֵּעִים 
שֶׁהוֹלִידוּ אוֹתוֹ וּלְפֶתַע גַּם מְגַלֶּה (מוּבָן) שֶׁהָרַג. 
זוֹ הָיְתָה טָעוּת וּבְכָל זֹאת אֲנִי לֹא מִצְטַעֵר עַל זֶה. 
הֱיִיתֶם מֵתִים כְּבָר קֹדֶם.
שׁוּם דָּבָר לֹא יִהְיֶה טוֹב יוֹתֵר בִּלְעֲדֵיכֶם. 
אֲבָל אַתֶּם הֱיִיתֶם מֵתִים כְּבָר קֹדֶם
וְאֵין עֲרֻבָּה לַמָּוֶת בֵּינְתַיִם מִלְּבַד זֶה שֶׁל אַחֵר. 
 

זרת הסירוב

בַּצָּהֳרַיִם כְּשֶׁאָנוּ מְנַדְנְדִים אֶת הַפְּצִירוֹת לִקְרַאת הָרְחָבָה 
שָׁמָּה, לְהַקְדִּישׁ אֶת הַקְּרוּאִים (לְמִי שֶׁיֵּשׁ) 
רַק בְּפַרְצוּף-תַּחַת
כִּי אֲנַחְנוּ רְעֵבִים כָּל-כָּךְ הַרְחֵק מִכַּף הַיָּד בַּצָּהֳרַיִם, 
בְּמַה אֶתְקַדֵּשׁ בַּצָּהֳרַיִם 	
אִם לֹא עוֹמֶדֶת לִי כָּעֵת אַף זֶרֶת הַסֵּרוּב – 
לֶאֱצֹר בַּתַּחַת וְלוּ פִּגּוּם שֶׁל מַעֲשֶׂה מֵאוּן?