אבי כהן צדק
שלושה שירים
ילדוּת
אֶגְרוֹפִים בַּקִּירוֹת, מַסְמְרִים בָּאֲרוֹנוֹת וּתְמוּנוֹת וּשְׁלָטִים בְּתַחְתִּית הַדְּלָתוֹת הַמַּעְדֵּר, הַנַּעַל, הַכִּסֵּא, הַמַּגָּב, הַנֶּשֶׁק, הַשֶּׁמֶן, הַמִּשְׁקֹלֶת וְשׁוּב הָרֹאשׁ הַמֻּתָּךְ מַחְלִיף מַשֶּׁהוּ לַהֲטָחָה עַל כָּל עֵץ וְקִיר.
זמן
הַדְּבָרִים שֶׁעוֹמְדִים בַּגֶּשֶׁם הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁתְּלוּיִים עַל חֶבֶל וְהֶחָתוּל שֶׁמְּחַכֶּה שֶׁמַּשֶּׁהוּ מִכָּל זֶה יִפֹּל יָבוֹא, יְלַקֵּק, יִשְׂרֹט וְיִבְדֹּק. וְאַתְּ שׁוּב מְיַלֶּלֶת אֶל הָרַעַם הַצּוֹרֵחַ, הַשֶּׁקֶט הַנּוֹבֵחַ וְהַדָּם בָּעֵינַיִם מְכַסֶּה אֶת הַמַּחְשׂוֹף שֶׁעַל הַמֵּצַח וְהַשֵּׂעָר נִתְלָשׁ לְאַט וְהַצִּפָּרְנַיִם נֶאֱכָלוֹת מֵהָאֶצְבָּעוֹת הַקְּפוּאוֹת כְּחֻלּוֹת, הַגַּב שָׁבוּר בַּהֲלִיכָה קָשֶׁה וַאֲפִלּוּ הַמָּזוֹן שֶׁנּוֹפֵל מֵהַפֶּה לֹא מוֹעִיל לְחַיָּה מִזְדַּמֶּנֶת וְשׁוּב הֶחָתוּל יוֹשֵׁב וּמְחַכֶּה, וַאֲנִי, כְּמוֹתוֹ, מְחַכֶּה בְּפֶה פָּעוּר, כִּי הַקָּטִיף נִגְמַר וְהָעֵץ נִשְׁבַּר.
מִדְבָּר
הָעֵצִים שֶׁכָּל כָּךְ טִפַּחְתָּ כְּבָר לֹא מַסְתִּירִים אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְהַגּוּף הַמּוּשָׁט לַתְּהוֹם אֵינוֹ מוֹצָא עוֹד מַיִם הַלָּשׁוֹן הַמִּשְׁתַּרְבֶּבֶת חוֹזֶרֶת אֶל הַחֵךְ מְחֻסְפֶּסֶת וּסְדוּקָה לְלֹא מָזוֹן הָעֵינַיִם נְטוּעוֹת כְּלַפֵּי פִּנּוֹת מְנֻגָּדוֹת וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ "רַק עוֹד מַכָּה עִם הַגַּרְזֶן תַּעֲזֹר לִי לַעֲבֹר אֶת הַמִּדְבָּר הַזֶּה".